{ השארו לסוף, יש סרטים! }
רק טאטאנו את פרורי משלוחי המנות –
כיבסנו ואחסנו תחפושות,
וכבר נלחשות השמועות המבהילות:
"פסססססח מתקרבבבבבב….."
{ פסח, הו פסח! }
כדי להתאושש אני צריכה רק כמה רמזים של אביב;
שמש, תותים, ציפורים, קצת פחות שכבות של מעילים,
הזרעים שזרענו בראש חודש שבט נבטו וגדלו ןהתחילו לפרוח –
ומצב הרוח משתפר ומתמלא כוחות;
אפשר לפתוח חלונות. להחליף אוויר משומש באוויר טרי.
להוציא מהראש רעיונות דחוסים ולאפשר מקום לרעיונות חדשים.
כי בשבילי פסח זה גם אוורור וסדר, וריחות פריחה של חומרי ניקוי,
ובגדי חג חדשים לילדים,
והרגשה כללית של משהו חדש באוויר.
והזדמנות לסדר תוך כדי נקיון.
או
לנקות תוך כדי סדר.
{ תלוי מאיזה צד אתם }
ומרץ לשיפוצים וליצירות.
{ פוסט ט"ו בשבט פוסט }
ט"ו בשבט עבר. העצים נחים, הצמחים צומחים, הפירות היבשים נשארו יבשים.
ואצלינו חגיגות ויצירות.
את יום ההולדת המשפחתי שלנו, שחל מיד אחרי ט"ו בשבט, חגגנו בסעודת ערב שבת מורחבת, עם חברים מכל הגדלים.
היו הרבה אנשים (18 ליתר דיוק), הרבה אוכל (נשארו שאריות לכל השבוע), הרבה פירות שהתחבאו בכל מיני מטעמים, קינוחים משובחים וכמובן עוגת יום הולדת.
מאה ימים של יצירה.
מאה!!
זה די הרבה כשחושבים על זה.
בגן מונים את ימי הלימודים מתחילת השנה, וכשמגיעים למאה ימים – עורכים חגיגה.
אבל בשבילי – מאה ימים של יצירה הם מאה ימים של חגיגות!
היו התלבטויות (איזה יצירה לבחור לפרסם היום)
היו אתגרים (להספיק לסיים ולצלם באור יום. אבל לא תמיד אפשר)
היו פיתויים (נראה אתכם מצלמים שוקולדים ולא זוללים לפני הקליק)
היו גם תקלות (דברים שדמיינתי שיהיו קלי-קלות, אבל בפועל היו קשי-קשות)
אבל בסך הכל צלחתי את אתגר מאת הימים, והצלחתי לפתוח אשנב קטן אל תוך חיי היומיום שלי.
כל הזמן יוצרת. כל הזמן יש דברים חדשים. בבית. במטבח. בחדרים. בסלון. כן, גם בחנויות שלי.
זה לא התחיל רק לפני מאה ימים.
תמיד יצרתי ועשיתי והכנתי ובניתי והמצאתי וקישטתי, ולימים גם למדתי ויכולתי לומר "עיצבתי".
ותמיד הייתי סקרנית ללמוד לסרוג ולרקום ולתפור ולהדביק ולקשט ולערבב ולנסות.
להעז לנסות. זה חשוב מאוד!
{ ימים 31-70 באתגר # 100_ימים_של_יצירה }
האתגר הזה סוחף! ומהנה במיוחד!
מאה ימים זה לא מעט, במיוחד כשיוצרים ונהנהים.
מי שלא קרא, יוכל לקרוא כאן על תחילתו של המבצע הזה, אתגר מאה ימים של יצירה, בו אני משתפת בעמוד הפייסבוק שלי בכל יום תמונה אחת (או יותר) של יצירה שאני עובדת עליה. בכל יום יצירה אחת.
{ למי שתוהה, זה לא כל מה שאני עושה בחיים. הלוואי! }
הנה סיכום של ימים 31-75. וכן, בוודאי! תהיה גם רשומה נוספת לסיכום ימים 76 עד 100.
נכון לעכשיו, אין לי מושג אילו יצירות אצור בימים הקרובים. לא הכל מתוכנן.
כלומר – כן, יש תוכנית גדולה וגרנדיוזית שאני שוקדת עליה, ורבות מהיצירות הן חלק מכמה מבצעים גדולים.
אבל יש יצירות שנהגות, נוצרות ומצולמות מיד עם רגע הבלחתן בראשי:
רעיון צץ.
ניצת.
מנץ.
אש-להבה! כולי אדרנלין!
{ מי שלא מכיר את זה – – – פשוט לא מכיר. }
{ שוב גיחה למטבח. התירוץ: חייבים. יום הולדת חשוב! }
נגיד שאת ילדה בת אחת עשרה.
אבל בדיוק אחת עשרה, כלומר – יום הולדת.
ובדיוק אז, ביום המרגש המיוחד החמוד והמתוק מכל ימים –
– כי רק פעם אחת בחיים מזדמן לך להיות בת אחת עשרה בדיוק –
מתגלות לך שתי הפתעות.
את הרי היית קצת עצובה קודם, כי בדיוק ביום החשוב הזה אבא ואמא שלך היו בחופשה בארץ מאוד רחוקה (והם כבר חזרו עם מתנות וחיבוקים)
ואיזה מזל שיש לנו חברים טובים עם מקום במקפיא
שארחו את העוגה הזאת (במקפיא), וגם אותך (לא במקפיא)
ופתאום ככה, צהריים, סעודת שבת – הכל כרגיל
ואז —
{ הפתעה #1 }
לקבל דרישת שלום מאמא בצורת עוגת קרם ורדרדה מבחוץ. { קינוח }
וכשפורסים את העוגה – – –
{ הפתעה #2 }
שכבות שכבות שכבות של עוגה קלילה,
כל אחת יותר סגולה מחברתה!
זה לא קורה בכל יום, ובטח שלא לכל אחד:
יש לה יום הולדת והיא לא רוצה שום מתנה.
לא סתם יום הולדת – גיל שש עשרה. קצפת ודובדבנים והכל. { גם פטל נחשב }
זה קורה רק פעם בחיים, וזה חייב להיות מתוק ושמח. להמשיך לקרוא
{ גיחה חגיגית ליצירה במטבח:
הסוד השמור ביותר במטבח שלנו יוצא לאור!!! }
חודש אייר, דגלים כחול לבן בכל פינה ומרפסת,
אווירת החג באוויר, ההכנות, ההתרגשות.
יום הולדת חגיגי במיוחד הולך להיות כאן –
יום הולדת למדינת ישראל!
לכל חג יש מאכלים מיוחדים – עוגות דבש בראש השנה, אוזני המן בפורים,
סופגניות בחנוכה. יש עוד, אתם יודעים.
ואצלינו יש גם תוספות מיוחדות, כמו חלת מתן תורה בשבועות,
עוגת שמחת תורה, עוגת קומזיץ בל"ג בעומר, חלות רימונים בראש השנה.
ומה אוכלים ביום העצמאות?
{ אל תגידו לי עוגת עלהָאֵש. אותי זה לא מצחיק }
חשבתי, ניסיתי, תכננתי, הקצפתי, טיפטפתי שוקולד וליקקתי קרם,
וכך פיתחתי את העוגה ה-מ-ו-ש-ל-מ-ת ליום העצמאות!
מנערים את אחרוני פרורי המצות, הקוקוס, העוגות המתפוררות,
מאחסנים כלים והגדות,
וחושבים –
עכשיו ננוח מכל החג עתיר הבישולים והכולסטרול וקצת שקט –
אבל לא.
בבת אחת נוחתים כל ימי ה״יום הַ-״: שואה וגבורה, זיכרון, עצמאות, ל"ג בעומר, ירושלים.
ולכל אחד מימים יש התרגשות והכנות משלו.
וחולצות לבנות, כמובן.
אבל יום העצמאות הוא היום הכי הכי הכי. להמשיך לקרוא
{ שני מבצעים תנ"כיים }
בעוד שבוע ילדי כיתה ב' יחגגו את קבלת החומש.
חזרות. תפקידים. שירים. התרגשות.
וצריך גם תלבושות, כמובן.
הבן שלי יהיה עשיו.
ויהיו גם אברהם-יצחק-יעקב ויוסף וכל אחיו.
והבנות; אמהות ובנות ונכדות
שרות, מציגות ורוקדות.
המורה עדי בקשה: סיוע מיידי.
תלבושות, עם תנאים: קל ללבוש לבד, לא כרוך בהוצאות (כמעט).
נראה לכם שהסכמתי?
בטח שכן. אני בעד אתגרים, ולעזור לעדי שהיא גם חברה וגם מורה, אני מאוד אוהבת.
דבק+נייר+מספריים 