מאה ימים של יצירה: אתגר יצירתי חלק ג'

מאה ימים של יצירה.

מאה!!

זה די הרבה כשחושבים על זה.

בגן מונים את ימי הלימודים מתחילת השנה, וכשמגיעים למאה ימים – עורכים חגיגה.

אבל בשבילי – מאה ימים של יצירה הם מאה ימים של חגיגות!

היו התלבטויות (איזה יצירה לבחור לפרסם היום)

היו אתגרים (להספיק לסיים ולצלם באור יום. אבל לא תמיד אפשר)

היו פיתויים (נראה אתכם מצלמים שוקולדים ולא זוללים לפני הקליק)

היו גם תקלות (דברים שדמיינתי שיהיו קלי-קלות, אבל בפועל היו קשי-קשות)

אבל בסך הכל צלחתי את אתגר מאת הימים, והצלחתי לפתוח אשנב קטן אל תוך חיי היומיום שלי.

כל הזמן יוצרת. כל הזמן יש דברים חדשים. בבית. במטבח. בחדרים. בסלון. כן, גם בחנויות שלי.

זה לא התחיל רק לפני מאה ימים.

תמיד יצרתי ועשיתי והכנתי ובניתי והמצאתי וקישטתי, ולימים גם למדתי ויכולתי לומר "עיצבתי".
ותמיד הייתי סקרנית ללמוד לסרוג ולרקום ולתפור ולהדביק ולקשט ולערבב ולנסות.

להעז לנסות. זה חשוב מאוד!

תמיד היו מסביבי חומרי יצירה (גם ובעיקר – פשוטים מאוד) ואנשים טובים שנענו לנידנודי ולימדו אותי בסבלנות ובאהבה. ועל בסיס זה גם למדתי וניסיתי לבד.

ומאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוספת חרוזים וניירות ומדבקות וחוטים ודבקים ורעיונות.
וברוב המקרים גם הופכת אותם למשהו אחר.

{ ותמיד מספריים בקלמר. תמיד. אבל זה כבר לרשומה אחרת }

וכמובן גם פרמתי, קלקלתי, גזרתי בטעות, קימטתי והשלכתי לפח.
{ ועדיין: פורמת, מקלקלת, גוזרת, טועה, משליכה }
אבל זה לא היה בזבוז. כי מתוך כך למדתי והסקתי מסקנות ושיפרתי.
{ לומדת. מסיקה. משפרת }

 זה חלק מהתהליך!

ועכשיו, בבית החדש שלנו, יש לי חדר עבודה גדול (קצת מבולגן אבל מאוד מאורגן), עם מחשב אחד וארבע מדפסות, וחמישה שולחנות, ומכונת תפירה מוכנה ומזומנת, והמון מדפים וקופסאות וצנצנות, וחומרי יצירה בכמות (יש הטוענים – ) מופרזת, והמון, (אם לא יותר) עבודות מותחלות עם כוונות טובות, ופתקים עם שרטוטים ושרבוטים של רעיונות.

אושר צרוף!

וכשנתקלתי בהזמנה להצטרף לאתגר #מאה_ימים_של_יצירה בפייסבוק, מייד הצטרפתי.

כבר סיפרתי על שלושים הימים הראשונים כאן,

ועל הימים הבאים כאן,

ועכשיו ממשיכה לספר על ימי האתגר 76 עד 100:

יום מספר 76:

פרות קיץ בשלג. למרות שיש בעולם אייפון ופייסבוק ופייסטיים ומצלמות דיגיטליות ואפידורל וניתוחי לייזר ורובוטים ואנטיביוטיקה –

מזה אני עדיין מתפעלת: פרות קייציים באמצע החורף. (תודה חקלאים בצ'ילה, תודה מטוסים, תודה לחנות הפירות שליד בית הספר, תודה ויטמינים, עשיתם לי את היום!)

76fruits

יום מספר 77:

אופה עם ילדי כתה ה"א. לקראת שבת כיתה התבקשתי לעזור לילדים להכין קינוחים (הורים צריכים להתנדב מדי פעם). היו אתגרים רבים: שיהיה כשר (ברור), פרווה, בלי אגוזים או בוטנים (לאלרגיים), שיהיה גם משהו בלי גלוטן (לרגישים), מגבלת תקציב, בלי מיקסר, ודברים שילדים אוהבים, ושישרוד בשלום הקפאה של שבועיים.
חמישה ילדים מתוקים ואני, שעה וחצי נטו. היה כיף, היה בעברית, היה שיתוף פעולה, הצלחתי להכניס הכל למקפיא, ואחרי שבועיים קיבלתי דיווח שהיה גם טעים:

שלוש עוגות שוקולד, ארבע תבניות ריבועי בצק פריך עם ריבת תותים, שלושה מגשי פצפוצי אורז במרשמלו, ואין ספור חטיפי דגנים (ללא גלוטן) בשוקולד.

77baking

יום מספר 78:

שתי ילדות (אחת פרטית ואחת שהייתי בשמחה מצרפת לאוסף) מכינות מדבקות מלאק לציפורניים (טיפות צפות על פני המים).

78polish

יום מספר 79:

מצלמת הוראות סריגה לכובע בגווני סגול עם פרח.
בקרוב כאן

79babygirlombre hatlogo

יום מספר 80:

לוויתן סרוג.
בקרוב כאן

80whale (thin)

יום מספר 81:

שט לו שט לו לוויתן… עד לכובע בגווני כחול.
בקרוב כאן.

81whale ombre hat(thin)

יום מספר 82:

בובת שאריות בדים קטנטנה.

82littledoll

יום מספר 83:

מקצוע הצילום צופן בחובו סכנות של ממש! השוקולדים של חנה.

83chocolatechana

83chocchana3

יום מספר 84:

אותיות מבדים לדוגמאות חדשות לחנות עיצובים לחדרי ילדים.
https://www.etsy.com/shop/ChicMango

84hebrew fabric letters

יום מספר 85:

וגם אותיות ברוסית (אני מקווה שכאן כתוב אנה, אירינה ואלכסנדר. תודה לחברות ברשת. אירינה המורה לפסנתר אישרה).

87russian letters

יום מספר 86:

ראש חודש שבט. זורעים שעועית וריחן בכריות הנבטה גאוניות. (בחוץ שלג שלג שלג.)

86planting

יום מספר 87:

דוגמאות חדשות לתמונות שם בהזמנה אישית. עכשיו גם ברוסית!
https://www.etsy.com/shop/ChicMango

87Anna bird sheep

Irynashoes

alexanderbear

יום מספר 88:

איתן מבולטימור, תמונת השם שלך מוכנה!
https://www.etsy.com/shop/ChicMango

88EitanHBplane

יום מספר 89:

ריבועים ומלבנים לשמיכת טלאים סרוגה.
האמת חייבת להאמר: לפוסט הזה קיבלתי המון תגובות אוהדות, ואני מוכרחה לציין שהתעודדתי מכל אחת מהתגובות. כי יש מבצעי סריגה שאני נהנית מכל רגע של התהליך – החל משלב החשיבה ועד שלב הגמר.
הפעם לא.
קניתי את הצמר בהתלהבות, ואז גיליתי שהצמר פשוט משעמם מאוד. הצמר וכל ההתחלות והנסיונות אוחסנו בשקית שהתגלגלה ממקום למקום ובעיקר הזכירה לי שמי שמתחיל מוכרח לסיים. זה היה לפני שנה, ולפני כמה שבועות סידרתי את סלסלת הסריגה הגואה, והחלטתי לנסות לרענן את הדיכאון עם צבעים עליזים ודוגמאות מגוונות. עכשיו צריך לחבר את כל החלקים. מקווה שאסיים לפני השנה הבאה…

89patchblanket

יום מספר 90

רעיון הופך לממש. גזרות חדשות לבובות מבדי פליז עליזים.

90stuffed animalslog

יום מספר 91:

וזה מה שקורה כשילד מבקש מאמא שלו לסרוג לו כפפות של אביר. וגם כובע בבקשה. אביר יהודי חמוש נגד הכפור. 91knight copy

יום מספר 92:

הבדים הגזורים נתפרו והתמלאו ואפשר כבר לחבק. בקרוב (טוב, אולי לא ממש בקרוב) כאן.

92super heros

יום מספר 93:

דוגמאות חדשות לחנות עיצובים לחדרי הילדים. כאן.

93bforbencollage1

Aforalex

Efor Emily

JforJasondiag

יום מספר 94:

סדר בחדר. מתייקת ניירת ומפנה בלגן מהשולחן. מדבקות מתוקות (במחיר מתוק) שקניתי מזמן מצאו את יעודן: חוצצים לקלסר.

94 organizing

יום מספר 95:

עוד דוגמאות בדרך! בקרוב כאן

95hebrewletters

יום מספר 96:

מבצע מרשמלו מספר שתיים. את המתכון של הלה קריב מהבלוג ביסים ניסיתי בהתלהבות, אך נדרש מקצה שיפורים: הוספתי צבע מאכל כדי שיהיה ורוד. לא הוספתי מלח (בפעם שעברה היו תלונות), במקום לחתוך לריבועים (משעמם, טענו הגמדים) חתכנו עם חותכן של עוגיות לצורת לבבות (רעיון יצירתי של הילדים). למרות שבפעם הראשונה צייתנו להוראות ופידרנו בהמון המון אבקת סוכר וקורנפלור (גם את הרצפה ואת היקום), המרשמלו היו במרקם של חשופית (רטוב ודביק). הפעם אחת הבנות הציעה לנסות והשאירה לב אחד לייבוש על השיש לכמה שעות. זה עשה לו מרקם קצת יותר מוכר של מרשמלו (מוגדר מבחוץ ולח מבפנים), והחלטנו לייבש את כולם לכמה שעות. מזל שאין כאן נמלים! יצא מוצלח מאוד.

96marshmallow2

יום מספר 97:

אותיות ודגלונים. בקרוב מאוד כאן.

97flagslog

יום מספר 98:

סוודר עם כתמים שכמעט הושלך, מקבל הזדמנות שניה.

98 bootliners

יום מספר 99:

דגלונים מנייר לילדה שסידרה יפה את החדר.

flagsattarlg

יום מספר 100:

יום המאה!!! חגיגה מיוחדת: עד מאה ועשרים! עוגת יום הולדת לילדה נפלאה בת שמונה עשרה. שלי. ילדה שלי. שנתנה לי את המתנה הנהדרת ביותר שיכולתי לייחל לה – האמהות. ויש עוד הרבה תשבחות לספר ולהתפאר, ואיחולים לאחל ובישולים לבשל, וחיבוקים לחבק ונשיקות לנשק, וחברים לארח ועוגות לזלול.
את המתכון של העוגה למדתי מכאן. (עשו לעצמכם טובה ותתחילו לעקוב אחרי אפרת, אם אתם עדיין לא. מזהירה מראש מהתמכרות קשה).
את הצורה ראיתי באלפי מקומות בפינטרסט (רק שבשום מקום לא מזהירים שצריך הרבה, אבל הרבה יותר אצבעות שוקולד ממה שאתם מתאירם לעצמכם!).

עוגת מליון השוקולדים לילדה קסומה.

cakeproc

עד כאן.
מאה ימים יצירתיים שהיו כל כולם חגיגה של יצירה, ומסתיימים בחגיגת יום הולדת.

זה לא היה מתוכנן, זה יצא כך. ויצא דווקא טוב!

ומה עכשיו? נסתיים אתגר מאה ימים של יצירה, אבל אצלי החגיגה לא תמה.

מה פתאום?!?!

יש לי הרבה מבצעים שרק את תחילתם אתם רואים כאן, וצריך להמשיך להגשים רעיונות, וסקיצות שמתחננות שאוציא אותם מן הכוח אל התלת מימד, והבזקי רעיונות מפלחים את ראשי כל הזמן, בלי שום אזהרה, והאצבעות שלי מלטפות בדים, ונאחזות במספריים, והלב מתרונן אל מול כל הניירות, והצמרים והחוטים והכפתורים והדבקים והחרוזים והברגים והספרים – – –

לא עוצרת לנוח – אני ממשיכה במרץ ובחדוות יצירה עד מאה ועשרים שנה!

ימשיך להיות שמח כאן בבלוג! – הרשמו לעדכונים וספרו לחברים. ואם יש לכם משהו לשאול או להציע, או סתם לספר חוויות – הגיבו כאן למטה. זה נותן לי מנה גדושה של אדרנלין. תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s