זה לא קורה בכל יום, ובטח שלא לכל אחד:

יש לה יום הולדת והיא לא רוצה שום מתנה.

 

לא סתם יום הולדת – גיל שש עשרה. קצפת ודובדבנים והכל. { גם פטל נחשב }

זה קורה רק פעם בחיים, וזה חייב להיות מתוק ושמח.

 

מה לא ניסיתי?

הצעתי הצעות,

הלכנו לקניות,

סיעור מוחות,

תחנונים – – –

אבל היא: לא. לא תודה.

אני באמת לא צריכה שום דבר.

מה לעשות עם ילדה שכזאת?

 

בלילה לפני יום ההולדת הגיע רעיון.

{ שעות הלילה השקטות עמוסות רעיונות מוצלחים }.

 

 

שלפתי ניירות.

כדררתי.

עטפתי.

הדבקתי. המתנתי.

הלבשתי.

סרגתי.

גרבתי.

הוספתי פתק מתאים.

ויצאנו לרעות בשדה.

ובבוקר: חיוך.

"אמא, בדיוק את זה רציתי ליום ההולדת!"

ושוב אני שואלת: מה לעשות עם ילדה שכזאת?

 

– – – – – – – – – – – – – – > מוזמנים להגיב ולהרשם לעדכונים!