{ השארו לסוף, יש סרטים! }

רק טאטאנו את פרורי משלוחי המנות –

כיבסנו ואחסנו תחפושות,

 

וכבר נלחשות השמועות המבהילות:

"פסססססח מתקרבבבבבב….."

{ פסח, הו פסח! }

 

כדי להתאושש אני צריכה רק כמה רמזים של אביב;

שמש, תותים, ציפורים, קצת פחות שכבות של מעילים,

הזרעים שזרענו בראש חודש שבט נבטו וגדלו ןהתחילו לפרוח  –

ומצב הרוח משתפר ומתמלא כוחות;

אפשר לפתוח חלונות. להחליף אוויר משומש באוויר טרי.

להוציא מהראש רעיונות דחוסים ולאפשר מקום לרעיונות חדשים.

 

כי בשבילי פסח זה גם אוורור וסדר, וריחות פריחה של חומרי ניקוי,

ובגדי חג חדשים לילדים,

והרגשה כללית של משהו חדש באוויר.

והזדמנות לסדר תוך כדי נקיון.

או

לנקות תוך כדי סדר.

{ תלוי מאיזה צד אתם }

ומרץ לשיפוצים וליצירות.

וכך נסחפנו על כנפי הרעיונות למבצע שידרוג החדר של ילדה חמודה.

קנינו כמה מיכלים של צבע ספריי, ובדים בצבעים מתאימים למצב הרוח.

 

במסגרת הנקיונות: קיר תמונות ממסוגרות

 

במשך השנים הצטברו לנו בבית המון מסגרות של תמונות ממינים שונים ובגדלים שונים.

לא ברור איך ולמה (איך הגיעו, למה נשארו),

אבל סוף סוף נמצא להן יעוד!!

בשלב ראשון פרקנו את המסגרות מהזכוכית וניגבנו אבק.

פרסנו שעוונית ישנה בחוץ, והנחנו על עליה את כל המסגרות.

ריססנו שכבה ראשונה של ספריי לבן (לנו היה בבית ספריי לבן מיועד לאיטום קירות עם נזילות או משהו כזה, אבל אפשר ועדיף ספריי פריימר לבן רגיל).

חילקנו את המסגרות הלבנות לשלוש קבוצות, וכל קבוצה רוססה באחד משלושת הצבעים שבחרנו.

כשהמסגרות התייבשו, ערכנו אותם על שולחן העבודה ומלאנו אותן בצילומים ובניירות מדוגמים.

תלינו על הקיר עם דבק דו-צדדי. (וצילמנו, בטח שצילמנו הכל!!)

הבטחנו סרטים?

הנה הסרט הראשון!!!

 

בית משופץ במצב טוב

היינו צריכים להחליט מה לעשות עם בית הבובות הצבעוני (מדי) הזה.

מצד אחד – הצבעים האלו כבר לא שייכים לחדר של ילדה בת אחת עשרה. הלב אומר להוציא.

ומצד שני – עדיין נחמד שיש בית בובות גדול בחדר. (אנחנו בשלב של לתפור לבד וילונות, כריות, ושאר אימוני תפירה משאריות בדים). הלב אומר – להשאיר, להחליף צבעים!

והנה הסרט השני!

 

 סיפורי בדים

להשלמת המראה תפרנו וילונות לחלונות, והוספנו כריות-סוכריות מתאימות.
(חלוקת עבודה: אני וילונות, היא כריות).

 

(את הכרית הצבעונית מאחור הכנתי כבר מזמן, כשהבחורה עברה ממיטת תינוק למיטת גדולים.

קוראים לה "כרית חלומות", והיא אחראית כמובן לכל החלומות המתוקים.
עוד כריות-חלומות כאלו תוכלו למצוא כאן)

 

הוספתי דגלונים מניירות מדוגמים תפורים זה לזה במכונת התפירה.

 

ואם כבר נסחפים –

באחד מהטיולים שלנו נכנסנו לחנות המייבאת חפצי נוי מכל העולם, (במיוחד מדרום אמריקה, הודו ומהמזרח הרחוק) –

נתקלנו בסט של פנסי נייר סינים, שהיו בדיוק בצבעים מתאימים לחדר (ובמחיר ממש מגוחך).

הם נמכרו בתור קישוט למסיבה. כנראה שאצלינו חוגגים כל השנה!

אל תשכחו להרשם לקבלת הודעה במייל בכל פעם שעולה רשומה חדשה!

ובבקשה – תגיבו, כדי שאדע שאתם קיימים!