{ שוב גיחה למטבח. התירוץ: חייבים. יום הולדת חשוב! }

נגיד שאת ילדה בת אחת עשרה.

אבל בדיוק אחת עשרה, כלומר – יום הולדת.

ובדיוק אז, ביום המרגש המיוחד החמוד והמתוק מכל ימים –

– כי רק פעם אחת בחיים מזדמן לך להיות בת אחת עשרה בדיוק –

מתגלות לך שתי הפתעות.

את הרי היית קצת עצובה קודם, כי בדיוק ביום החשוב הזה אבא ואמא שלך היו בחופשה בארץ מאוד רחוקה (והם כבר חזרו עם מתנות וחיבוקים)

ואיזה מזל שיש לנו חברים טובים עם מקום במקפיא

שארחו את העוגה הזאת (במקפיא), וגם אותך (לא במקפיא)

ופתאום ככה, צהריים, סעודת שבת – הכל כרגיל

ואז —

{ הפתעה #1 }

לקבל דרישת שלום מאמא בצורת עוגת קרם ורדרדה מבחוץ. { קינוח }

 

וכשפורסים את העוגה – – –

{ הפתעה #2 }

שכבות שכבות שכבות של עוגה קלילה,

כל אחת יותר סגולה מחברתה!

וכשחזרנו הביתה שאלת אותי: אבל אמא, איך איך איך עשית את זה ombre? כלומר – שכבות ומעבר וגוונים

והבטחתי שאסביר לך, אז קודם כל תדעי לך:

זה קל. קל מאוד.

גם קל להכנה וגם קל במשקל:

וזה לא אני המצאתי את העיצוב הזה, (לא מנכסת לעצמי קרדיט לא-לי)

יש הרבה תמונות ברשת, למשל כאן: https://www.pinterest.com/kjshea63/cake-cupcakes-ombre-multi-colored/

 

אבל לעוגה הזו יש כמה סגולות מיוחדות:

• היא מאוד סגולה
• היא באמת טעימה מאוד. מאוד מאוד.
• יש בה רק כפית אחת של שמן (רק לשימון התבניות)
• אין מרגרינה בשום צורה ואופן. גם לא חמאה
• היא יכולה להיות פרווה או חלבית, תלוי בקרם
• היא מהירת הכנה ולא מסובכת, ומתאימה גם למאותגרי מטבח
• יש בה פטנט חמוד וקל.

 

 

מצרכים:

לעוגה:

6 ביצים מופרדות

כוס סוכר

כוס קמח

שתי כפות מיץ תפוזים (אם רוצים)

צבע מאכל סגול (או אחר) – (משתדלת להמנע, אבל יום הולדת, אז מותר)

כפית שמן לשימון התבניות (אפשר גם תרסיס שמן)

לקרם:

כוס אחת (250מ"ל) שמנת מתוקה או קצפת צמחית

בערך כוס אחת של גלידת סורבה מפירות אמיתיים, בצבע ובטעם לבחירתכם

 

כלים:

תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ. אפשר, כמוני, להשתמש בחמש תבניות חד פעמיות

שני גליונות של נייר אפיה

מספריים*

 

מכינים:

מחממים תנור ל-180 מעלות צלסיוס (350 פרנהייט)

 

מכינים את התבניות:

מקפלים כל גליון של נייר אפיה לארבע, ושוב לארבע.

גוזרים את השוליים בצורת רבע עיגול, ופותחים את היצירה: מתקבלים ארבעה עיגולי נייר אפיה מכל גיליון.

(בעוגה הזו משתמשים בחמישה עיגולים, ואת היתר שומרים לעוגות הבאות, כי כמובן שתכינו עוד כאלו בעתיד הקרוב!)

מרפדים כל תבנית בעיגול נייר ומשמנים. בסך הכל חמש תבניות – בבת אחת או לפי התור.

 

מכינים את העוגה:

מקציפים חלבונים במיקסר חשמלי במהירות גבוהה

כשהקצף לבן מאטים מעט את מהירות המיקסר, ומוסיפים תוך כדי הקצפה לפי הסדר:

כוס סוכר – בהדרגה

חלבונים – אחד אחד

מיץ תפוזים.

מאטים עוד את מהירות ההקצפה, ומוסיפים לאט ובזהירות את הקמח.

(נכון שתמיד אומרים לערבב את הקמח במרית בתנועות עדינות? אז כאן זה מצליח גם ככה)

 

מוסיפים שמינית כפית צבע מאכל וממשיכים להקציף עד שכל הבלילה הופכת לסגולה בהירה.

(אני השתמשתי בצבע משחה סגולה. היא עושה לכלוך מצויין, זהירות)

 

מוציאים כחמישית מהבצק ויוצקים לתבנית הראשונה (שזה בערך שני שליש כוס)

מוסיפים עוד שמינית כפית צבע מאכל ליתרת הבצק, מערבלים, ויוצקים לתבנית הבאה.

וכך הלאה: מוסיפים עוד צבע לקערה, מערבלים ויוצקים לתבנית הבאה. חמש תבניות בסך הכל.

 

אופים את העוגות במשך שתים עשרה דקות.  (זמן מתאים לסדר את המטבח)

וטוב שהמציאו את הטורבו! אפשר לאפות את כל העוגות בו זמנית.

בזמן שהעוגות מתקררות – (או למחרת במקרה שלנו)

 

מכינים את הקרם:

מקציפים שמנת מתוקה, מוסיפים את הסורבה ומקציפים עוד קצת.

קרם ורוד טעים ועדין.

נכון פטנט???

{ – מה כל כך פטנט בזה?! הרי כל מה שיוצא משמנת מתוקה מוקצפת יוצא טעים-עננים??? }

 

בונים שכבות:

על צלחת בגודל מתאים מניחים את העוגה הסגולה ביותר,

קולפים את נייר האפיה

מורחים כף גדושה קרם

 

מניחים מעל את העוגה הכמעט סגולה ביותר

 

וממשיכים קרם-עוגה-קרם-עוגה-קרם-עוגה.

מצפים את העוגה ביתרת הקרם.

אורזים את העוגה בקופסה סגורה ומחביאים במקרר או במקפיא,

וחושבים –

איך נצליח להתאפק עד הערב ולהשאיר את העוגה שלמה?

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

איזה כיף שהבלוג כבר בן שנה, ואני יכולה לשגר אתכם בקלֵי-קלוּת לרשומה מהשנה שעברה על יום הולדת 10? (של אותה ילדה נפלאה ומתוקה)

 

ואם כבר שיגורים לרשומות קדומות, הנה עוד עוגה נפלאה ויפה: עוגת הדגל שלי, המכונה גם "עוגת יום העצמאות". חדי אבחנה יבחינו שזוהי כמעט אותה העוגה, רק עיצוב שונה (וכאן העיצוב הוא כן שלי!)

 

* מספריים: הבית שלנו מ-ל-א בזוגות מספריים, מכל סוג וגודל. הם מסתובבים בכל הבית, לפעמים גוזרים חוזרים למקום, לפעמים לא. אבל את זוג המספריים הזה כולם יודעים שאסור לשכוח להחזיר למקום! אלו מספרי המטבח המיוחדים. הם בעצם זוג מספריים רגיל שעלו פרוטות, אבל הם גרים אך ורק במטבח , ועוזרים לגזור שקיות של פתיתים, אריזות למיניהן, נייר אפיה, עשבי תיבול וכל מה שצריך לגזור במטבח. בסוף יום עבודה הם מבקרים במדיח. מוזמנים לאמץ את הרעיון.