אז מישהו קבע שהיום האחרון של חודש אוגוסט הוא בלוג-די.
כי אלפי הורים עסוקים בהכנות אחרונות לקראת תחילת שנת הלימודים (השגרה המבורכת!) ולפני שילוח הילדים לגנים ולבתי הספר, ובדיוק היום יש להם זמן לשבת בנחת ולקרוא: כל המחברות והספרים עטופים, כל העפרונות מחודדים, כל הילדים רגועים.
וגם מי שעדיין לא הורים, בטח שמח שהחיים חוזרים למסלולם.
בבלוג-דיי כל בלוגר ממליץ על חמישה בלוגים אחרים. יום פירגון עולמי.
בשבילי חמישה זה קל. חמישה זה מה שאני מרשה לעצמי. (עם חריגות קלות וגם כבדות). אחרת כבר מזמן הייתי נסחפת (קרה) והילדים שלי היו אוכלים רק ביגלה כל היום, הכלים היו נערמים בכיור, הררי הכביסה היו ממתינים. ואני מכירה עוד מישהו שבכלל לא היה שמח. בכלל.
ואם הייתי קוראת בלוגים מקסימים ומעוררי השראה כל היום, לא הייתי מספיקה ליצור ולתחזק את "פומגרנטרי" ו"שיק-מנגו" – החנויות בהן אני משווקת את עבודות היד שלי,
ואם הייתי מתמכרת רק לקריאת בלוגים, גברת כנרת, מהספר "מיץ מישמיש בכוס עם קש" היתה מאוד נעלבת שאני לא לוקחת אותה לבקר בבתי ספר ובגנים, ולספר על תהליך הוצאת הספר לאור.
ואם הייתי מרשה לעצמי להסחף, לא היה לי זמן לכתוב בבלוג הזה, שכבר מלאה לו שנה ואני מאוד מאוד מאושרת!
נענית לאתגר, ומביאה בפניכם קישורים לחמישה (מתוך המון) בלוגים מעוררי השראה, מעוררי קנאה, מעוררי בלוטות-רוק
ובעיקר – משמחים אותי מאוד.
בגלל הכתיבה. בגלל הצילומים. בגלל ירושלים. בגלל שאני רוצה לאכול כל מה שהיא מצלמת. ובגלל שאני כבר רוצה את הספר החדש והמתוק.
בגלל בצבעים. בגלל הכתיבה. בגלל הטעם הטוב. בגלל שהכל שם מגיע מהלב. והכל שם טוב.
בגלל שפע הרעיונות. בגלל הנדיבות בהמלצות. בגלל שתמיד שמחות זה שמח.
בגלל שיש שם המון חומר מלמד ומחכים. בגלל החיוך. הרשימה עוד ארוכה. תכנסו ותבינו.
בגלל הכתיבה. בגלל הכתיבה. בגלל הרגישות. בגלל הכתיבה. (כבר אמרתי?)
יום-בלוג שמח! ותחילת שנת לימודים פוריה ויצירתית!
דבק+נייר+מספריים 