חוויות קייציות, ובעיקר: עשרה רעיונות ליצירה עם ילדים

—–> החלק הראשון.

{ חזרתי הביתה. חזרתי לכתוב. מזהירה מראש: יהיה פה שמח! }

ששה שבועות בבקתה קטנה בלב השטח החקלאי של מדינת וויסקונסין, ארצות הברית. די קרוב לשום מקום. מחנה קיץ.
מזג אוויר מטורלל, הכולל (ביום אחד): שמש, אובך, חום כבד, (ופתאום -) חושך, גשם עז, שלוליות, שמיים בהירים ( – כאילו כלום), וקשת כפולה.

בתוך כל זה, וכמעט בלי קליטה בטלפון, חיבור לאינטרנט, מחשב או טלוויזיה,
שימשתי כ״ראש מלאכת יד״, ובמילים פשוטות – הדרכתי שיעורי יצירה לכמאה וחמישים חניכים וחניכות בני תשע עד חמש עשרה, המחולקים לשש עשרה קבוצות.
מחנה קטן (בקנה מידה אמריקאי), עמוס בתוכן, ערכים וציונות.
בחדר מלאכת-יד (או כמו שכיניתי אותו ״ממלכת-יד״) יצרתי עם ילדים מהבוקר עד לפנות ערב: פיסלנו, בנינו, ציפינו, ציירנו, צבענו, עבדנו – וכל אותן מלאכות שמתארות הפיכת חומרי גלם (מפתיעים, לעיתים) ליישות חדשה. חדוות יצירה ושִׂמחה בלב.

לימדתי ילדים מיומנויות מתחומים שונים, גיליתי להם פטנטים וקסמים, למדתי בעצמי המון – ונהניתי מכל רגע.

חזרתי הביתה. כבר פרקתי את כל התיקים, כיבסתי הררי כביסה, עדכני את המקרר, ועכשיו – מתחברת אל המחשב כדי לשתף בחוויות.

גילוי נאות: במהלך המחנה צילמתי הרבה עבודות ושלבי עבודה, במטרה להעלות רשומות בבלוג תוך כדי. צברתי הרבה רעיונות ליצירה עם ילדים, במטרה לעזור בשעות הרבות בו נאלצו ילדים רבים לשהות במרחבים הממוגנים בימים הטרופים בארץ. אך מחוסר נגישות למחשב ולאינטרנט, נדחה הביצוע.
עמכם הסליחה.

והלוואי,
הלוואי,
הלוואי –
שהכל יהיה רגוע. לתמיד.

בששה שבועות של יצירות עם ילדים, בישלתי לכם את ההדרכות הבאות:

1. פאי חרוזים

מכירים את חרוזי הפלסטיק האלו? חרוזים פשוטים פשוטים, צבעוניים ושקופים, בגודל של כחצי סנטימטר, שנוהגים להתפזר בכל הבית ולהתחבא מתחת לארונות ולמיטות?

אז הנה, מצאתי להם יעוד מצויין.
באנגלית החרוזים האלו נקראים pony beads, ובבקשה לא להתבלבל עם החרוזים הקטנטנים והרכים (בוחני הסבלנות) הנמסים בגיהוץ.

את הרעיון ליצירה קיבלתי מכאן.

מצרכים:
בערך כוס אחת של חרוזי פלסטיק בגודל חצי ס"מ בצבעים שונים.
תבנית פאי עם ציפוי טפלון – אני השתמשתי בתבנית בקוטר "8. (תבנית חד פעמית לא מתאימה אם יש לה דוגמא בתחתית)
תנור אפיה או טוסטר אובן

אופן ההכנה:

• מסדרים את החרוזים בשכבה אחת בתבנית. משתדלים לא להשאיר חורים.
  לא צריך לשמן, לא צריך נייר אפיה.
  { ילדים בגילאים שונים ישבו שעות וסידרו חרוזים בסבלנות אין קץ – }

• אופים עשרים דקות בחום של 200 מעלות צלזיוס (מהתנור עולה ריח של פלסטיק נמס..)
• מוציאים מהתנור וממתינים שהפאי יתקרר ויצא בקלות מהתבנית.
• משייפים את השוליים (אם צריך) עם נייר זכוכית.

טה-דה!! הנה קישוט נאה לקיר, תחתית לסירים, ומה עוד?

• אם רוצים – גוזרים אותיות מנייר מדוגם, ומדביקים מצד התחתון (החַלק).

תובנה שלי: אחרי האפיה, כדאי לאוורר את התנור ואת החדר מכל אדי הפלסטיק,
שאין יודע בדיוק כיצד הם מוסיפים לבריאות …

2. בובות אצבע

אפשר להכין כמה בובות ולהכין הצגה (מה שנקרא מגה-יצירה לכיבוש שעות שיעמום רבות: הכנת בובות, כתיבת תסריט, הכנת תפאורה, חזרות גנרליות —- ).
אפשר גם: להוסיף גוף ובגדים, להשתמש כבובה לקישוט רוכסן של תיק או קלמר, להוסיף אביזרים כמו משקפיים וקרחת, ולתת לסבא מתנה,  ועוד ועוד ועוד.

מצרכים:

לֶבֶד בצבעים שונים (אפשר ורצוי גם שאריות מיצירות קודמות)

חוט רקמה ומחט

חתיכת קרטון דקה (אפשר מקופסת דגני בוקר)

כוס פלסטיק או כל כלי עגול בגודל דומה

עפרון, עט וסרגל

עיניים זזות ודבק

מספרים

אם רוצים: חרוזים.

שימושי: ידע בסיסי ברקמת תך-שיניים. (אם צריך, אפשר להעזר ברשומה הזו)

אופן ההכנה:

• יוצרים דוגמא: משרטטים את תחתית הכוס על הקרטון, במרחק של כשני סנטימטרים מהשוליים

• משני צידי העיגול מותחים קווים ישרים בעזרת הסרגל

• גוזרים את הדוגמא

• משרטטים את הדוגמא פעמיים על בד הלבד

• גוזרים את הלבד, ומצמידים את שני החלקים זה לזה

• תופרים את שני החלקים בתך שיניים (או כל תך אחר), ומשאירים את החלק התחתון פתוח

• מקשטים את הדמות בעיניים ובפיסות לבד צבעוניות, ואם רוצים מוסיפים גם חרוזים.
• מכניסים שתים או שלוש אצבעות (קטנטנות) ומתחילים בהצגה.

3. צמיד חרוזים סרוג בקלי קלות

זה כל כך קל, וכל כך מהיר, וכל כך ממכר, וכל כך אפשר להמשיך ולשכלל, להשתולל עם צבעים וגדלים, ולהכין גם שרשראות, וצמידים לרגליים, ומתנות לכל מי שרק ישמח לקבל.

{ אל תבהלו מהתמונות הרבות  – זה לא באמת מסובך, רק הסברתי צעד-צעד לחדשים בתחום }

המצרכים:

חוטי רקמה

מחט

חרוזים קטנים

אופן הכנה:

בעזרת מחט, משחילים חרוזים על חוט הרקמה, מבלי לגזור את החוט.  "מסיעים" את החרוזים להמשך החוט.

לצמיד לזרוע של נערה מספיק עשרה חרוזים.

• מתחילים לסרוג עיני שרשרת:
• מכינים לולאה

• מכניסים את האצבע והאגודל לתוך הלולאה

• מושכים את המשך החוט (זה שמחובר את הסליל)

• מהדקים את בסיס הלולאה על ידי משיכת שני החוטים.
  הקפידו שהלולאה תשאר גדולה מספיק כדי שתוכלו להכניס לתוכה שתי אצבעות

• ממשיכים לסרוג 7 עיניים באותה השיטה.

• מקרבים חרוז אחד את קצה הסריגה

• וממשיכים כאילו כלום. החרוז ילכד בין או בתוך העין הסרוגה.
  ממשיכים לסרוג עוד שבע עיניים, עוד חרוז ושוב ושוב –

• עד שהצמיד מגיע לגודל הרצוי.

אחרון חביב להפעם:

4. שְׁרִינְקִי דִינְקְס  – לחיילינו באהבה

{ שקף קסום המתכווץ באפייה }

הוא נראה כמו שקף פלסטיק רגיל למראה, אבל באפיה קצרה של שתי דקות בחום של 180 מעלות צלסיוס – הוא מתכווץ ומתקשח, וזה ממש ממכר להציץ מבעד לדלת הזכוכית של התנור ולראות אותו הולך וקטן ונהיה פיצי-פיצי-פצפון מתוק מאוד.

החניכים במחנה הכינו מחזיקי מפתחות שנשלחו בתוספת אהבה וחיזוקים לחיילי צה"ל.

השרינקי דינקס נמכרים הרבה פעמים מודפסים וחתוכים, ורק צריך לצבוע ולאפות. אבל כמה כיף זה כבר יכול להיות???

אנחנו השתמשנו בשקפים חלקים בלי הדפסים. והוספנו בעצמינו סמלים ודוגמאות שהדפסנו על נייר.

השקף מגיע בדרך כלל בשתי אפשרויות: שקוף-לגמרי או עכור-חלבי.

על הדף השקוף אפשר לצייר רק בעזרת טוש פרמננט, ועל הדף החלבי אפשר לצייר גם בעפרונות צבעוניים – מה שמרחיב מאוד את האפשרויות.

לנו היה הסוג השקוף, ובעזרת נייר זכוכית, הפכנו את השרינקי דינקס לחלבי ונוח לעבודה עם עפרונות צבעוניים.

מצרכים:

שקפי שרינקי דינקס

נייר זכוכית

עפרונות רגילים ועפרונות צבעוניים

מספריים

מנקב חורים

תנור אפיה רגיל ותבנית

למחזיקי מפתחות:

טבעות של מחזיקי מפתחות

טבעות תכשיטים (jump rings)

שפיץ-פלייר לתכשיטים

שלבי הכנה:

• משייפים את השקף בנייר זכוכית.

ככה נראה השקף לפני:

וככה הוא נראה אחרי טיפול בנייר זכוכית:

• משרטטים לבד או מחפשים ציורים וסמלים במחשב, ומדפיסים על נייר רגיל.
• מניחים את השקף מעל הנייר
• מעתיקים את הדוגמא וצובעים בעפרון ובעפרונות צבעוניים

• גוזרים סביב הציור. הכי נוח לגזור במרחק מילימטר או שניים מקו הציור

חשוב חשוב חשוב!!!

אם רוצים לתלות או להשחיל אחר כך את היצירה  – זה המן לנקב חור.

• אופים בתנור שתי דקות בחום של 180 מעלות:

בהתחלה לא קורה כלום.

ואז הוא מתחיל להתגלגל –

(- לא להבהל)

ואז הוא מתכווץ, מתיישר ונח.

זה הזמן להוציא מהתנור. זהירות חם.

כדי להפוך את החמוד חמוד הזה למחזיק מפתחות,

משחילים טבעת של תכשיטים בתוך החור (שהיה גדול וגם הוא נהיה פצפון) – נעזרים בשפיץ-פלייר.

מוסיפים חישוק של מחזיק מפתחות, סוגרים –

ושולחים לחיילינו האמיצים באהבה:

עד כאן מנה ראשונה. יהיו בקרוב עוד הדרכות ליצירות עם ילדים בבית: לא תשארו משועממים!

הרשמו לעדכונים, שאלו שאלות והעירו הארות: