{זה לא כתוב באף רשימה של לשכת הסעד, אבל תדעו לכם שגם בובות נקלעות לפעמים למצבי מצוקה קשים. והעולם שותק! }

 

במחנה שבו עבדתי בקיץ, כמו שסיפרתי ברשומות הקודמות (כאן וכאן), היו עוד כמה ילדים צעירים, שהוריהם עבדו אתי במחנה. לאחת הילדות היתה בובה שסבלה ממצוקת בגדים קשה. לבי הרחום לא עמד בפני מראה הבובה האומללה, ובעזרת שאריות בדים, סרטים, חוט ומחט, ובלי מכונת תפירה, גאלתי את הבובה מקור וצוקה, ותפרתי לה מחלצות חדשות.

 
גילוי נאות: אי אפשר לחשוד בי שאני מעודדת, או אפילו מחבבת, בובות ברבי. אני לא נגד באופן קיצוני, זו סתם סלידה אישית מכל מיני בובות מדי מותגיות, שמתפרקות בכזו צורה מוחשית. לבנות שלי, יש לציין, כן קניתי בובה אחת לכל אחת, רגע לפני שהן ממש התחננו. הן שיחקו איתן יום יום במשך שבוע שלם, ואז איחסנו אותן מרצונן בקופסה והמשיכו לשחק עם הארנבות והדובים.

את הבובות שמרנו ל״אולי פעם״.

הבנות אכן חזרו אל הברביות אחרי כמה שנים, כשעשו את צעדיהן הראשונים בתפירה.

הבובות, לזכותן יאמר, דגמנו בסבלנות את השמלות והשמיכות שהבנות תפרו להן.

שמלה מהירה ללא תפירה. בכלל בכלל!

המידות שציינתי מתאימות לבובת ברבי מצויה. אפשר בקלות להתאים את הגודל לכל בובה אחרת.

 

בד (כל בד) בערך בגודל 20 ס"מ אורך ו-10 ס״מ רוחב

סרט בד צר או רחב באורך כ-32 ס״מ

מספריים

סרגל ועט

 

מקפלים את הבד לשניים, ומסמנים קו במרחק 3 ס"מ מהקפל. ( לבובה בגודל אחר: מודדים את המרחק בין הכתפיים ומחלקים לשתיים)

 

 

מקפלים את הבד שוב, במרחק 3 ס"מ משולי הבד, וגוזרים על פי הסימון חריצים קטנים לידיים, באורך חצי ס"מ

 

מלבישים את הבובה (הכי נוח להושיט את שתי הידיים ישרות לאחור בתנוחה בלתי אנושית. אמרנו ברבי, לא?) וקושרים את הסרט במותניים

 

 

מקפלים את שולי הבד לקבלת מראה מהודר, והנה: בובה לבושה { וילדה מאושרת }.

 

 

הסיפור שמאחורי הקלעים: לשתי חברות היו בובות. לאחת היתה תלבושת (קנויה) של בת הים הקטנה. לשניה לא.

בקיצור – התגייסתי לעזור.

כאן נדרשות מעט (מאוד) מיומנויות של תפירה פשוטה. במקרה הזה צריך שיתוף פעולה של אמא, דודה, סבתא או אחות גדולה. (מי אמר יום כיף עם סבתא?)

 

 

ריבוע בד לחצאית (נגיד סגול) באורך וברוחב 19 ס״מ

מלבן בד לזנב (נגיד תכלת) באורך 19 ס"מ וברוחב 9 ס״מ

מלבן בד לחולצה (נגיד תכלת) באורך 22 ס"מ וברוחב 4.5 ס״מ

חוט רקמה ומחט

 

מניחים את בד הזנב ובד החצאית אחד על השני, כשהצדדים המודפסים של הבד פונים זה אל זה, ותופרים ביחד לאורך הקו

 

 

פותחים את הבדים המחוברים ומקפלים לאורך, שוב – כשהצדדים המודפסים פונים זה אל זה, ותופרים לאורך שתי פאות המלבן שנוצר.

 

 

הופכים כמו גרב, ומקבלים משהו דמוי שק שינה.

 

 

תופרים תפר כיווץ פשוט (למעלה-למטה-למעלה-למטה) סביב פתח החצאית, ומשאירים חוטים ארוכים בהתחלה ובסוף לקשירה.

 

 

מכניסים את הבובה לשק השינה, וקושרים את השרוכים במותניים.

תופרים תך כיווץ מסביב, על קו התפר בין שני סוגי הבדים, ומכווצים קלות ליצירת זנב-דג.

 

 

קושרים את הרצועה של החלק העליון

 

 

אנחת רווחה: עכשיו הבובה יכולה לשחות בים ולשיר. אני מכירה ילדה עם שיר שמח בלב.

 

 

והקיץ הזה – על הטוב ועל הרע שבו, עומד להסתיים.

מתחילים לחשוב על השנה החדשה.

מקווים, מתפללים, מאחלים –

שנה של תקוות, שנה של בריאות, שנה של שפע

והעיקר – שנה של שלום.

ושנה חדשה פרושה: ראש השנה.

וראש השנה פרושו: רימונים – והרבה!

אני כבר עובדת במרץ על קולקצית רימונים חדשה וצבעונית –

מפסלת, צובעת, מציירת, גוזרת, סורגת, מתלכלכת, מסדרת, מצלמת ואורזת –

פרדס רימונים שלם יש לי כאן !

מוזמנים לבקר בחנות הרימונים שלי:

רימונים מעיסת נייר, כריות רימונים סרוגים, חבקי מפיות בצורת רימונים לשולחן החג. כל יום פורחים שם עוד ועוד רימונים!

מהרו להזמין – משלוחים לכל העולם!