{ הגיגים פיוטיים תוך כדי הכנות לפסח }
להיות בת עשר זה מורכב.
מצד אחד –
כבר לא ממש משחקים בבובות,
אבל עדיין כיף להלביש להן בגדים יפים. להמשיך לקרוא
{ הגיגים פיוטיים תוך כדי הכנות לפסח }
להיות בת עשר זה מורכב.
מצד אחד –
כבר לא ממש משחקים בבובות,
אבל עדיין כיף להלביש להן בגדים יפים. להמשיך לקרוא
{ חווית רקמה מתקנת. ההמשך}
ברשומה הקודמת "רקמה אנושית. עשרה טיפים לקישוט עטיפה לסידור – החלק הראשון", הסברתי למה אני כל כך נלהבת לרכז כאן, אצלי בבלוג, כל כך הרבה מידע ורעיונות איך לקשט את עטיפת הסידור.
לא אתייפח שוב, רק אציין שהילדים שלי קיבלו עטיפות מוכנות מבית הספר, ולי לא היתה הזדמנות לקשט להם את עטיפת הסידור שקיבלו בטקס רב רושם והתרגשות בכיתה אל"ף. ובכיתה בי"ת – אותו סיפור רק עם החומש.
ואני כאן כדי לחוות חוויה מתקנת.
וגם לעזור למי שנבהל מכזו מטלה, ולעשות סדר בדברים למי שטובע בים של רעיונות.
כמובן, שכל הרעיונות שהעליתי מתאימים מאוד גם לקישוט בדים מסוגים שונים – כריות, תיקים, סינרים, תמונות ועוד ועוד. תמריאו על כנפי הדמיון, בקשה! (וספרו לי מה עשיתם בליווי תמונות).
ושוב, תודה לתהלה, האמא המסורה של שקד, שהעלתה את הבקשה לרשומה הזו, אשר הניבה שתי רשומות עתירות מידע!
חודש שבט כבר החל, ומתחילים לתכנן נטיעות, שתילים, ואיזה פירות נאכל בט"ו בשבט. בכל שנה אנחנו עושים תחרות (עם עצמינו) כמה פירות שונים נוכל להגיש בסעודת ט"ו בשבט.
בשנה שעברה הגענו ל-35. היה טעים. ואננס, אם לא ידעתם, איננו גדל על עץ. אז לא נחשב פרי, אבל טעים.
ולפני שאספר לכם על עוד הפעלה שעשינו עם הילדים לקראת ט"ו בשבט דאשתקד,
רציתי לחשוף בפניכם כמה פרטים אישיים בענייני חקלאות וגידולי טבע:
{ חנוכיה אחת, שיתוף פעולה ומעשים טובים }
הפעם זה לא היה רעיון שלי. מבטיחה.
יש לי ילד בן שמונה (כמעט) עם רעיונות לא מעטים, ואני נותנת לו את כל הקרדיט על המבצע הזה.
האמת שהתלהבתי גם, והתגייסתי להיות כוח עזר (אחראית רכש, ביצוע חומרים מסוכנים, מש"קית הקפאה ועוד).
זה התחיל ממבצע לקראת חנוכה בבית הספר: תחרות חנוכיות: מי שרוצה מכין חנוכיה (אולי יהיו פרסים). החנוכיות יוצגו בתערוכה בבית הספר, ולקראת חנוכה החנוכיות יימסרו לדיירי בית אבות שזקוקים למעט אור ולהרבה שמחה. להמשיך לקרוא
פעם, כשיהיה לי בית חדש, יהיו בו שולחן גדול, מטבח מרווח, הרבה חלונות , גינה ירוקה ו… מקום לאחסן בו את כל חומרי היצירה שלי.
כך חלמתי הרבה זמן,
ולפני שנה, התגשם לנו הבית שעליו חלמנו.
הבית החדש רחב ידיים, מהמטבח עולים ניחוחות בישול, סביב השולחן הגדול יושבים לסעוד ולשוחח בני משפחה ואורחים. הגינה ירוקה ופורחת, וכמובן – יש לי סטודיו משלי.
וכדי להתחיל ליצור, הייתי צריכה לארגן לעצמי מרחב מזמין ליצירה. אני בטוחה שיש עוד אנשים בעולם שמבינים למה סביבת העבודה צריכה להיות נוחה, מתאימה ומזמינה ליצירה. להמשיך לקרוא
חשבנו שנשבור את הראש. חשבנו שנשנה את דעתנו שוב ושוב. חשבנו שיהיו ויכוחים.
אבל לא.
הסכמה מלאה: נכין צנצנות מקושטות במסיבת יום ההולדת.
{ אתם בטח חושבים שאני כל כך משתדלת למחזר, שאני אפילו ממחזרת את הרשומה הראשונה בבלוג.
יש בזה משהו. אפשר לקרוא לזה: צנצנות חלק ב'. אפשר גם: יישום. אפשר גם: דיווח מהשטח }
מרוב רצון טוב להשתתף בחגיגת המיחזור העולמית, אנחנו צוברים בבית כמויות אדירות של ניירות ופלסטיקים, שאל לנו להשליך אותם ביגון שאולה אל הפח עם יתר עמיתיהם הלכלוכים, כי יש לשמור ולשמר את העולם וכו',
ומייד אנחנו מעלים אותם מדרגה של סתם פסולת, לתואר המיוחס "פסולת למיחזור".
בתמורה לכוונותינו הטובות, החבר'ה האלו מ"פסולת למיחזור" נערמים ומתגבבים ומאיימים לחסום את האויר הפנוי והרצפה של הבית.
ומכיוון שהם לא לוקחים את עצמם החוצה לבד לפחי המיחזור, הם מתחילים להתפזר.
ואנחנו אוספים אותם שוב.
והם מתפזרים.
ואנחנו אוספים.
ושוב.
אוף!
(מי אמר שיצירה עם ילדים צריכה להתקיים רק בבית??)
אם מצאתם את עצמכם בלי תוכניות גרנדיוזיות ליום חופש יקר מציאות, קחו רעיון לפעילות חביבה עם ילדים, בהתארגנות מהירה ובעלות מינימלית.
המצרך הראשון, לפחות אצלינו, זה למצוא עוד משפחה עם אוריינטציה דומה. משום מה כשיש עוד חברים, גם טיול פשוט מסביב לבית נראה קסום ומלא הרפתקאות.
אבל אם אצלכם מסתדרים גם בלי תגבורת, תוכלו לדלג על השלב הנ״ל.
לפני שאמשיך לרשימת המצרכים, הנה סיפור שהיה באמת: להמשיך לקרוא