{ חווית רקמה מתקנת. ההמשך}

ברשומה הקודמת "רקמה אנושית. עשרה טיפים לקישוט עטיפה לסידור – החלק הראשון", הסברתי למה אני כל כך נלהבת לרכז כאן, אצלי בבלוג, כל כך הרבה מידע ורעיונות איך לקשט את עטיפת הסידור.

לא אתייפח שוב, רק אציין שהילדים שלי קיבלו עטיפות מוכנות מבית הספר, ולי לא היתה הזדמנות לקשט להם את עטיפת הסידור שקיבלו בטקס רב רושם והתרגשות בכיתה אל"ף. ובכיתה בי"ת – אותו סיפור רק עם החומש.

ואני כאן כדי לחוות חוויה מתקנת.

וגם לעזור למי שנבהל מכזו מטלה, ולעשות סדר בדברים למי שטובע בים של רעיונות.

כמובן, שכל הרעיונות שהעליתי מתאימים מאוד גם לקישוט בדים מסוגים שונים – כריות, תיקים, סינרים, תמונות ועוד ועוד. תמריאו על כנפי הדמיון, בקשה! (וספרו לי מה עשיתם בליווי תמונות).

ושוב, תודה לתהלה, האמא המסורה של שקד, שהעלתה את הבקשה לרשומה הזו, אשר הניבה שתי רשומות עתירות מידע!

הטיפים מהרשומה הקודמת היו:

טיפ #1: איזו דוגמא לבחור?

טיפ #2: איך מעתיקים את הדוגמא אל הבד?

טיפ #3: באלו חוטים לרקום?

טיפ #4: תכים בסיסיים

טיפ #5: רקמה עם בד-עזר

עכשיו נמשיך:

טיפ #6:

איך לצייר על העטיפה?

לכל אלו שממש לא מסתדרים עם חוט ומחט (הכל בראש, שמעתם?!), הכנתי גם רעיונות למי שמעדיף לצייר ישירות על הבד.

ישנם כמה סוגי צבעים שמתאימים לציור על בדים:

טושים לציור על בדים

נראים כמו טושים רגילים, המיועדים לציור על דף

{ איך שהוא הם תמיד מגיעים לצייר גם על הבגדים. אני בטוחה שזה אף פעם לא קרה לכם בבית. }

הטושים לצביעה על בדים אמורים להיות עמידים בכביסות. אפשר לצייר קווי מתאר או למלא בעזרתם שטח. חלקם בעלי נטיה להראות קצת בהירים, כי הם נספגים בבד. ולפעמים קצת קשה לעבוד איתם על בד כהה.

בגלל שהפתילה שלהם נוטה להשחק, קשה לדייק איתם. אפשר לתחום בטוש פרמננט. שוב – על בד כהה יהיה קצת יותר מאתגר.

צבעי טוליפ

אלו צבעים נוזליים וקצת צמיגיים, הבאים במגוון צבעים בבקבוקונים לחיצים בעלי פיה דקה, ולפעמים יוצרים הבלטה על הבד. לפעמים הם אפילו נוצצים מאוד או בעלי מראה מטאלי או גווני פנינה.

בדרך כלל נדרשת המתנה של 24 שעות עד לייבוש מלא. הם גם נוטים להמרח עם כל נגיעה לא מתוכננת, להשפריץ בועות אוויר בלתי צפויות, לכן צריך להזהר. רצוי להמנע מטיפטוף יותר מדי צבע במקום אחד.

הבעיה של הצבעים האלו היא, שאין דרך חזרה. אי אפשר למחוק. אי אפשר לפרום, לכן צריך לעבוד איתם מאוד בזהירות.

{ הסתכלו היטב בתמונה וראו: הנה ההוכחה שאני לגמרי לא מושלמת. יכולתי להאשים את הצבעים, כי הם ישנים מאוד. מצד שני, אפשר להבין למה אין לי חדשים. אני וטוליפ פשוט לא בקשרי ידידות. }

ואם חשקה נפשכם לשלב טושים לצביעה על בדים עם צבעי טוליפ, אפשר כמובן לנסות.

צבעי אקריליק

כן, בדיוק אותם צבעים שמשתמשים בהם לצביעה על עץ או קנווס או כל דבר אחר. בחיטוט באינטרנט מצאתי שיטה להפוך צבעי אקריליק לצבעי בד, בעזרת "מדיום", כלומר חומר נוסף, שאם מערבבים אותו עם הצבע הרגיל, הצבע הופך ליותר רך ונוח לצביעה על בד, ויותר עמיד בכביסות.

ביננו – כמה פעמים כבר נהרסו לכם או לילדיכם חולצות ובגדים אחרים מכתמים של צבעי אקריליק רגילים? כאלו כתמים שלא יורדים בקלות בכביסה, שלא לאמר – לא יורדים בכביסה בכלל?

מכיוון שעטיפה של סידור לא מכבסים באופן תכוף במיוחד, אפשר לצבוע גם ככה סתם, בלי לערבב עם שום חומר קסמים. ושוב – לתכנן ולהזהר.

טיפ #7:

איך לתפור אפליקציה פשוטה?

{ פעם המילה אפילקציה בלל לא היתה קשורה למחשב. }

הכוונה כאן ליצירת דוגמא מחתיכות של בדים צבעוניים התפורים על בד רקע. לפעמים התפרים נסתרים, ולפעמים משתמשים בכוונה בחוטים צבעוניים כדי להוסיף חן ויופי.

אפליקציה עם בדי לֶבֶד

בד לֶבֶד אמיתי, עשוי מצמר שעובר תהליך לִיבוּד מיוחד, שבעצם "מקלקל" את הבד, על ידי השרייה במים חמים וסבון ועוד התעללויות (קצת דומה למה שקורה לסוודר סרוג מצמר טהור שעובר הרתחה במכונת כביסה. אל תנסו בבית בבקשה). זהו חומר יקר ויש אומנויות שלמות בהכנתו.

אני מתכוונת ללֶבֶד ה"כאילו", מהסוג הפשוט והפחות יקר, שניתן לרכוש בחנויות היצירה. לשמחתנו אפשר לקנות חתיכות של לבד בגודל של 30 23x ס"מ בקירוב, בשלל צבעים ואפילו בשלל דוגמאות והדפסים. הלבד אינו אריג, ולכן שוליו אינם נפרמים ואינם מתגלגלים, והוא נוח מאוד לעבודת אפליקציה, במיוחד בעבודות שאינן מצריכות כביסה.

כל מה שצריך לעשות הוא לגזור חתיכות קטנות או גדולות, אותיות, פרחים ועוד.

להצמיד לבד הרקע ולתפור מסביב. תך שיניים מתאים כאן מאוד.

בחנויות היצירה אפשר למצוא לבד חתוך לצורות שונות, ולהשתמש בהם.

אפשר כמובן גם להדביק בדבק מיוחד לבדים, אבל יש לי הסתייגות מהעניין. עיין ערך "במה לא כדאי להשתמש".

טיפ #8:

אפליקציה עם פליזולין דו-צדדי

פְלִיזולִין דו-צדדי. פליזולין דו צדדי. ועוד פעם – פליזולין דו צדדי.

אתם לא מאמינים איזה קסם!

זה כמו נייר דבק דו-צדדי ענק וסימפטי. זה כמו למרוח דבק בשכבה אחידה בלי נזילות וטפטופים. זה כמו…

זה פשוט רעיון מצויין וזהו.

מה זה בעצם?

שכבת דבק דקיקה שנמסה בחום על ידי מגהץ, המיועדת להצמיד שני בדים אלו לאלו.

אפשר לקנות בגיליון שלם, ואפשר גם סרט צר בגליל כמו סלוטייפ.

מהגיליון ניתן לגזור חתיכות. הסרט מיועד לתיקון מהיר של מכפלות ושוליים של בגד.

{ אבל מי אמר שחייבים להקשיב להוראות??? }

גם הסרט וגם הגיליון מגיעים בשני סוגים: כזה שאפשר לתפור עליו וכזה שלא נוח לתפור עליו.

שניהם עובדים בשיטה דומה: צד אחד עם דבק חשוף (שנדבק רק אחרי שהמסנו אותו בחום של המגהץ), וצד אחד מכוסה בשכבת נייר מגן.

שיטת העבודה די פשוטה:

גוזרים חתיכה של פליזולין דו-צדדי קצת יותר קטנה מהבד שאנחנו רוצים להדביק

מצמידים את הצד של הדבק החשוף אל צידו האחורי של הבד ומגהצים. זהירות: אם תגהצו כשהצד של הדבק פונה את המגהץ, הדבק ידבק אל המגהץ. אל תשאלו אותי איך אני יודעת.

מציירים על הנייר המגן את הדוגמא שאנחנו רוצים לגזור (אפשר עוד לפני הגיהוץ להעתיק את הציור, כי יש לנייר שקיפות מתאימה להעתקה)

גוזרים את הבד עם הפליזולין המוצמד אליו לפי קווי הציור של הדוגמא

מקלפים את נייר המגן

מצמידים אל בד הרקע ומגהצים

כדי להוסיף חן וגם עמידות, אפשר להוסיף תכי רקמה פשוטים

מתוק, נכון?

טיפ #9:

הדפסה על מדבקה

זהו קסם מיוחד לעצלנים אמיתיים (למה להעליב?) או למאותגרים אמיתיים, או לממהרים אמיתיים מאוד (אם מזמינים באינטרנט, צריך לתכנן מראש את זמן המשלוח)

אם אתם עונים לאחת מההגדרות הנ"ל, או שיש לכם צורך אחר להתנסות בקסם הבא (אחרי שהתייגעתם בכל הטפים הקודמים) – הגעתם למקום הנכון.

או:

או של חברה אחרת אם תמצאו.

הנה סרטון שמסביר איך לעשות את זה. לחצו. (שווה אפילו רק בשביל המבטא החמוד)

ארבעה שלבים פשוטים מאוד:

• בוחרים תמונה או דוגמא מהמחשב.
• מדפיסים על הדפים המיוחדים במדפסת ביתית.
• גוזרים את השוליים המיותרים
• מגהצים לפי ההוראות – ויש לכם עטיפה מודפסת ומקושטת ללא מאמץ.

חשוב לזכור! יש סוגים של ניירות הדפסה לגיהוץ שמצריכים הדפסה בכתב ראי! שימו לב להוראות!

טיפ #10:

במה לא כדאי להשתמש?

 

כפתורים 

האמת שאין לי משהו אישי נגד כפתורים. הם צבעוניים ויפים ורבי מעלות.

אבל הסידור מונח בדרך כלל בין סידורים אחרים, לפעמים בערימה ולפעמים עומד בין סידורים אחרים על המדף. כפתור עשוי להשחק במצב כזה. להשבר, לעקם סידורים אחרים הלחוצים אליו או להתלש. סתם עצוב. עדיף לשמור את הכפתורים לארועים אחרים.

אביזרים מודבקים

מדבקות של אבנים טובות, נצנצים, עיניים זזות, אבני פסיפס נדבקות – אותו דבר כמו כפתורים, רק סיכויים טובים שהם יפלו עוד לפני שילמדו את שירת הים בעל פה. נא להשאיר ליצירה יפה אחרת.

חוטים ארוכים ורופפים

כמו שהזכרתי בהסבר על תך מילוי, רצוי להמנע מתכים ארוכים שיש להם נטיה להתרופף, להתפס בדברים אחרים כמו רוכסנים וילקוטים, להתרפט ולהקרע. חבל.

חלקי בדים מודבקים בדבק בדים

קשה מאוד להדביק היטב את השוליים של הבד – השוליים עשויים להיפרם ולהישחק. דבק הבדים נוטה להקשות את הבד, וזה לא תמיד מה שרצינו. אפשר להשתמש במעט דבק כדי להצמיד חלקי אפליקציה לבד הרקע, כדי שלא יזוזו עד שנתפור את השוליים. אבל בבקשה – ממש מעט דבק במרכז, רק כדי להצמיד. ממתינים לייבוש מלא, ורוקמים מסביב.

אבקת נצנצים

מכירים את זה? הילדים מביאים הביתה בערב פסח את כל יצירות המופת שהכינו בגן, בדיוק כשהבית עובר תהליך הברקה וטיהור. ואז הילד הגאה מוציא את כיסוי המצות שהוא הכין בזיעת אפיו, עם נצנצים חגיגיים מעוררי התפעלות. ניער קל של היצירה ו— פוף! כל הבית מתמלא אבקת פיות נוצצת. חלק מהנצנצים נשאר על כיסוי המצות. הרוב מתפזר בכל הבית, נדבק על דעת עצמו לכל דבק שאמור להיות נקי ונוצץ מאליו: משחות שיניים, אוכל, ריסים…

בקיצור – זה יפה, זה מתפזר, וזה לא ממש דבר שהייתי רוצה שהילד שלי ינשק בכל בוקר.