{ או: שדרוג רהיטים למשפחות לא מושלמות }
פעם התגלגל לידי ספר שנון שנקרא משהו כמו ״המצאות טפשיות״.
היו שם איורים מצחיקים של פטיש מזכוכית ומסרק לקרחים ועוד ועוד.
היו שם איורים מצחיקים של פטיש מזכוכית ומסרק לקרחים ועוד ועוד.
אם הייתי פוגשת את הספר הזה שוב,
הייתי מוסיפה בכתב יד ובאיור חופשי את המוצג הבא:
הייתי מוסיפה בכתב יד ובאיור חופשי את המוצג הבא:
פינת אוכל משפחתית: שולחן מעץ + ששה כסאות עם ריפוד לבן.
כאן אין צילום משתי סיבות:
א. זה היה מזמן
ב. אפילו מרחוק, במטושטש ועם ריטוש מקצועי של פוטושופ, הייתם שמים לב לכתמים.
מה בדיוק חשבנו לעצמינו?!?!?
במשפחות מושלמות, כאלו שלא יצא לי עדיין להכיר,
הילדים נוהגים לשבת יפה בגב זקוף עד סוף הארוחה,
לאכול בשקט ובנימוס הכל הכל,
לבקש תוספת של ירקות, ולוותר על הקינוח.
לאכול בשקט ובנימוס הכל הכל,
לבקש תוספת של ירקות, ולוותר על הקינוח.
כמובן – אף טיפת רוטב לא נשפכת על המפה הלבנה הבוהקת.
החלות-מאפה-בית המושלמות אינן מתפוררות.
המרק לא יוצא מהקווים.
המיץ אינו מתיז.
הקוסקוס עושה דרכו מהצלחת אל הפה בלי לטייל בדרך.
פרוסת לחם עם אבוקדו לעולם אינה נופלת,
ואם היא נופלת – אזי היא נופלת עם הצד המרוח כלפי מעלה ובדיוק על הצלחת. אופס.
ואם היא נופלת – אזי היא נופלת עם הצד המרוח כלפי מעלה ובדיוק על הצלחת. אופס.
מפיות הבד נשארות מגוהצות וצחות בסוף הארוחה.
הסועדים משוחחים בנימוס, ולעולם אינם נכנסים איש לדברי רעהו.
נשמע לכם מוכר?
{ אם כן, אשמח להכיר אתכם }
מכיוון שאצלינו הסעודות נראות ונשמעות קצת יותר אנושיות,
איכשהו קרה שהכסאות עם הריפוד הלבן לא נשארו עם ריפוד לבן לאורך זמן.
איכשהו קרה שהכסאות עם הריפוד הלבן לא נשארו עם ריפוד לבן לאורך זמן.
למרות שהשתדלנו, והילדים שלנו דווקא די מושלמים,
אחרי כמה חודשים הריפוד היה קצת פחות לבן וקצת יותר דומה לצבעי הסוואה מאשר לצבע המקורי.
אחרי כמה חודשים הריפוד היה קצת פחות לבן וקצת יותר דומה לצבעי הסוואה מאשר לצבע המקורי.
אחרי עוד כמה כתמים, ובמסגרת הנקיונות לקראת הפסח, הסתבר שדווקא האמא של המשפחה הזו אינה מושלמת:
אני לא יודעת איך מנקים ריפוד!!!
ניסיתי לשפשף ולקרצף ולהתיז חומרים שאין יודע מה טיבם,
אבל התוצאה היתה צבעי הסוואה קצת יותר בהירים, ומעט מאוד זכר לצבע הלבן המקורי.
טוב, זה בעצם היה גוון שמנת, אבל גם את זה לא הייתם מזהים.
אז החלטתי שעדיף שאעשה מה שאני כן יודעת לעשות – להכין תחפושות.
זה היה כל כך קל ומהיר, והתוצאה כל כך מתוקה, שהחלטתי לשתף את כולכם.
לא נדרשות מיומנויות מיוחדות או תואר ראשון ברפדות.
אפילו לא צריך מכונת תפירה.
אפילו לא להשחיל חוט במחט.
עד כדי כך פשוט ומהיר.
תחפושות לכסאות מרופדים
כלי העבודה:
מספריים לגזירת הבד
סרט מידה (אפשר גם בערך)
מברג
אקדח סיכות. עם סיכות מתאימות (לא, מהדק רגיל שעושה שפגט לא יצליח לעשות את המלאכה)
מצרכים:
בסך הכל צריך בד ריפוד (עדיף לא לבן לגווניו…) או בד עבה אחר.
אפשר להתאים לריהוט בחדר.
אפשר להתאים למפה.
אפשר להתאים לצבע הקירות.
אפשר אפילו להשתמש בבד העבה היחיד שהיה בחנות (למשל בד שחור עם נקודות לבנות).
כמה בד?
מודדים את מושב הכיסא שרוצים לרפד, מוסיפים לפחות עשרה סנטימטרים מכל כיוון.
ומכפילים, כמובן, כמספר הכסאות שרוצים לרפד.
איך עושים?
הופכים את הכסא על השולחן, כמו בסוף היום בבית הספר.
מבריגים החוצה את הברגים המחברים את מושב הכיסא אל השלד. (תשמרו את הברגים, כן?)
פורסים את הבד עם הצד היפה לכיוון השולחן, ומניחים מעליו את המושב המפורק, גם הוא עם הצד היפה (לשעבר) כלפי מטה.
עוטפים את המושב מצד אחד, ומהדקים באקדח סיכות
אותו הדבר מהצד המקביל
עכשיו עובדים על הפינות: את הבד של הפינות דוחפים פנימה מתחת למושב
מקפלים יפה את הפינה
עוטפים ומהדקים בסיכות.
הופכים את המושב ונהנים מהתוצאה
מחברים חזרה אל שלד הכיסא עם הברגים ששמרנו,
מניחים את הכיסא בפינה
ומגלים שכל הכסאות שלנו התחפשו למכת שחין.
רוצים עוד הדרכה על כסאות מחופשים?
על עוד פטנט לשדרוג כסאות בלי ריפוד, תוכלו ללמוד ברשומה קדומה: כסאות נוחים עם פיתוחים
זוכרים את הרמז מהרשומה הקודמת?
למי שהסתקרן ורוצה לדעת איך נראו משלוחי המנות המשפחתיים שלנו השנה, ולמי שכן גר ברדיוס הקרוב אלינו, ולא הצליח לפענח מה היתה כוונת המשורר —
משלוחי המנות שלנו היו משלוחי מנות אוצר, שהיו בעצם:
שקיות בד מכותנה שתפרתי מבד צהוב-עם-כתמים-במקור עם שרוך לקשירה
ובתוכם מטבעות זהב, אבנים טובות וומרגליות על טהרת השוקולד,
עם בקבוק קוקה קולה קטן (על תקן רום)
ומפה עתיקה עם ברכת פורים שמח.
ועוד תמונה מתוקה שקיבלתי מנועה המתוקה לא פחות –
משלוחי מנות שהכינה לבד בהשראת הבלוג! (צילום: אמא של נועה)
בטוח שהיה פורים שמח!
אם גם אתם מכינים משהו כלשהו בעקבות הבלוג – צלמו ושלחו אלי. זה ישמח אותי מאוד!
רוצים לקבל עדכונים על רשומות חדשות בבלוג?
הרשמו כאן או בלשונית ההרשמה. באמת שכדאי.
דבק+נייר+מספריים 
פינגבק: תאכלו עוגות | דבק+נייר+מספריים