{ או: רהיטים מחופשים חלק שני }
הלחץ של פסח מתקרב, ניחוח אקונומיקה באוויר,
והויכוח השחוק שוב נידון הלוך וחזור:
לכלוך או חמץ, למה באמת אנחנו מנקים?
אני מוכרחה להודות שחלק ניכר מהמאמץ לפני פסח אצלינו בבית,
מושקע דווקא בסדר.
לא, לא בהכנות לליל הסדר (גם זה יגיע)
אלא בלסדר את הבלאגן.
בכל מיני פינות נידחות בביתנו מצטברים חלקיקים וחפצים תועים;
נעלי בובות מיניאטוריות, קוקיות, חלקיק חשוב מאוד של לגו, חרוז אבוד, גרב בודד הממתין לשוא לבן זוג, ופרורי אבק מתחבאים להם בפינה, מתחת, מאחורי, על מדף וארון וגם על שולחן מתחת לערמות של ניירות.
חפצים שהגיעו במקרה, חפצים שהגיעו בטעות, ובעיקר חפצים שהונחו בינתיים.
{ בטוח בטוח בטוח שרק בבית שלנו קורים כאלו דברים. }
למרות המתנגדים (ואני מכירה כאלו מקרוב), אני מקדישה זמן ומרץ רבים כדי לסדר דווקא את הפינות המבולגנות ביותר. ואם אני מוצאת לכלוך או חמץ בדרך, כמובן שאסלקו מיד ואראה לו בנימוס (ובעזרת מטלית וחומר ניקוי) את הדרך אל הפח.
ואז אני מוצאת את עצמי (רק אני, לא אתם כמובן) עם ערימה לא מבוטלת של החפצים שליקטתי בכתובות שגויות, ובמקום לתת להם לחמוק שוב למקומות מוזרים, אני משתדלת למצוא להם דיור חלופי.
בדיוק לשם כך נוצרה לה השידה הצבעונית בביתנו שנקראת "שידת הבדים" (כי יש לנו עוד הרבה שידות צבעוניות, לכל אחת יש שם, עליהן אני מקווה לספר בפעמים אחרות).
כמו במקרים רבים, יש כאן גם אלמנט של מיחזור, או שימוש חוזר, של רהיטים שהיו לנו מהבית הקודם.
השתמשתי במדפים פשוטים מאוד ששמשו אותנו בתור מדפים בחדרי ארון בבית הקודם. (התמונה מתוך אתר החנות http://www.lowes.com )
כמעט כל ישראלי שמגיע לשהות בארצות הברית ומחפש דירה למגורים זמניים, ולא חשוב אם הגיע לטובת עבודה, לימודים, למצוא את מזלו, למען איחוד משפחות או להגשמת חלום, נתקל בתופעה המוזרה הזו:
הגדרה מדעית כלשהי קובעת, שבכל חדר צריך להיות מה שנקרא "קלוזט", כלומר חדר ארון.
השוכר התמים שמח מאוד, פותח את הדלת,
ומה הוא רואה?
בתוך חדר הארון יש – – –
כלום.
כלום. כלום. כלום.
אין מדפים, אין ווִים, אין מוט תליה, או כל מה שניתן היה לצפות שיהיה בתוך ארון בסיסי.
במקרים נדירים מאוד נשארו שיירי מדפים או זיז בולט מדייר קודם.
וכך קרה גם לנו, ולכן רכשנו כמות מסויימת של מדפים קטנים (כמו בתמונה), שהם זולים וקלים להרכבה, ומתאימים מאוד לדירה זמנית (והפינות שלהם שורטות, הכינו את הפלסטרים).
אבל עכשיו, בביתנו החדש והנחמד דווקא יש מדפים אמיתיים בתוך חדרי הארון, ונשארנו עם כמות לא מבוטלת של המדפים הבסיסיים האלו, ומצאנו להם ייעוד חדש:
אכסניה לכל מִינֵי.
{ זה היה יכול להיות מבצע מהיר ופשוט אם היו לי כל החומרים זמינים,
ולא הייתי צריכה לקפוץ לחנות חומרי הבנין שלוש פעמים ורק אז לגלות שגם שכחתי לטעון את הסוללות של המקדחה, אבל באופן עקרוני – }
העמדתי חמש יחידות זו לצד זו, קדחתי חורים
וחיברתי בעזרת ברגים שטוחים ואומים.
הסתרתי את החיבורים בעזרת סרטי דבק צבעוני ורחב מסוג "דאק-טייפ" (Duck Tape)
בחרתי בדי כותנה צבעוניים, וחיברתי בעזרת אקדח סיכות
הוספתי סלסלות מכל מיני סוגים ותרבויות
תליתי שלטים קטנים עשויים מאטבי כביסה עם לוחית עץ צבועות בצבע לוח-גיר, שמצאתי בחנות – אבל הייתי מכינה בשמחה בעצמי אם הייתי צריכה.
כתבתי עם טוש לבן ולא עם גיר כדי שלא ימחק (וגם כדי שאני לא אשתעל בכל פעם שאני עוברת במסדרון).
גילינו שיחידות מגירות פלסטיק שהיו לנו מתאימות בדיוק לתוך התא
קישטנו חלק בבדים וחלק בסרטי דבק
והתחלתנו להכניס דיירים חדשים ושמחים לסלסלות
וצילמנו מכל מיני זויות (ואיזה מזל שאני אלופת הפוטושופ והצלחתי להעלים כמה כתמים מהשטיח…)
השידה הצבעונית הזו היתה זקוקה לשכנים נחמדים, וכך נולד אצלינו קונספט חדש בבית:
צעצועים כקישוט
את הצפרדע החמוד הזה פגשנו בחנות מבקרים באחד הטיולים שלנו. הוא שבה את ליבנו, ותכף ומיד קנינו אותו ואת חבריו הצבעוניים. אבל היה קשה לנו לתרום אותם לארגז הצעצועים, לכן הדבקנו אותם לקישוט על הקיר בכניסה לחדר הילדים בעזרת מדבקות סקוטש של 3M.
עכשיו יש מקום לכל דבר (כמעט), הכל צבעוני ושמח –
רק צריך לקוות שהסדר יישמר לפחות עד לשנה הבאה.
לבקשת הקהל: תמונות מהשטח.
הקוראת הנחמדה מירב ביקשה הצעות והדרכות לשידרוג שידת החתלה. נכון! שידת החתלה זו המצאה נהדרת מכל הבחינות, אבל הילדים גדלים' ושידת ההחתלה צריכה להתאים עצמה, ולהפוך מ"שידת החתלה" לסתם שידה נוחה שימושית.
אתם צודקים, הנושא "שידרוג שידות" זכאי לרשומה נפרדת ומכובדת ואף יותר מפורטת. גם זה יגיע. (יש הרבה הרבה רשומות בתור! יהיה כאן מעניין מאוד!)
בינתיים הצצה אל שתי שידות (אחת החתלה, אחת לא) שעברו טיפול קוסמטי:
שידה (יחידת) סגולה:
עם המון ניירות, מים ודבקים הפכה השידת הזו משידת החתלה מעץ בהיר לשידה בסטייל בחדר נעורים. { הזמן רץ }
שידת שחור-לבן:
על אריזת הבד הזה היה כתוב בפירוש "וילון מקלחת מעוצב מבד". אז מה?!
בעזרת מספריים, אקדח סיכות וקצת דמיון הפכה השידה הזו מסתם חומה ומכוערת למיצג של ממש.
רוצים לקבל הודעה בכל פעם שמתפרסמת רשומה חדשה בבלוג?
הרשמו בלשונית בצד!
רוצים להגיב, לשאול, להתייעץ?
אשמח לשמוע את דעתכם!
פשוט הקסמת אותי בעבודותייך:) יש לי שידת החתלה בבית, והייתי בודאי שמחה להשתמש בתור שידת בגדים לבנותיי הקטנות(במקום ארון בגדים).לצערי מפאת חוסר המקום בחדרן,ראיתי את רעיון הציפוי בבד באחד מסניפי ביתילי-אהבתי מאוד!הייתי שמחה למעט הכוונה מצידך לשפר את השידה. .תודה תודה מירב
מירב, תודה!
שידת החתלה בהחלט ראויה לשדרוג כשהילדים גדלים. אני מוסיפה לכבודך שתי תמונות של שידות ששידרגתי. אחת מצופה ניירות ואחת בדים. מקווה מאוד לכתוב רשומה מפורטת בקרוב!
כרמלה:
איזה דברים יפים את עושה והרעיונות שלך חבל על הזמן, אשמח ללמוד ממך ולשאוב רעיונות אם זה בסדר מצדך
כרמלה, בשביל זה אני כאן!
פינגבק: תאכלו עוגות | דבק+נייר+מספריים