מזל שליאת התקשרה לשאול אם אני מקיימת חוגים לילדים קטנים.
לא, עניתי. אבל אני יכולה לפתוח חוג לאמנים צעירים, מתאים?
וכך מצאתי את עצמי יושבת פעם בשבוע סביב שולחן אחד עם חבורת בנים מתוקים בני ארבע וחמש, בונים שכונה ומשוחחים על עניינים ברומו של עולם.
היו לי תוכניות כלליות, אבל לבּנאים הצעירים היו כל כך הרבה רעיונות משלהם – אז זרמנו. להמשיך לקרוא
הימים האלו באים וחולפים מהר מדי.
כל הדברים שרציתי להספיק – נדחסים לרשימה צפופה.
את חלקם אצליח להגשים, את רובם לא.
מעשים קטנים. שאיפות גדולות.
רשימות, רשימות, רשימות:
רשימת אורחים, רשימת בישולים, רשימת קניות, רשימת נקיונות. רשימת תיקונים. רשימת יצירות, רשימת רעיונות. רשימת משימות שחייבות להתגשם.
שנה חדשה.
שתהא השנה הזו, שנה מארחת, מבושלת, מקנה, נקיה, מתוקנת, מלאת יצירות ורעיונות ומלאה בהגשמה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לכבוד השנה החדשה המתקרבת ומתקרבת ומתקרבת, הכנתי לקט מרשומות קודמות עם קצת תוספות. לחיצה על הכותרת תשגר אתכם ישר לרשומה. הפלגה נעימה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יצירה עם ילדים בחוג אומנות. עיסת נייר לעצלנים וממהרים
רימונים טעימים ובריאים בכל מקום
עוד רימונים מעיסת נייר, ברשומה עתיקה עם איכות תמונות מבישה – אבל יש הגיגים והסבר מפורט וסרטון בסוף
רימונים וחרוזים מבצק מלח אפוי – קישוט לבית וגם לסוכה
שלושה סרטוני הדרכה על הכנת קישוטים לשולחן החג:
(לחיצה על התמונה תעביר אתכם לסרטון)
עשו זאת בעצמכם: חבקי מפיות רימונים
(כמובן שאפשר לרכוש במבחר דגמים וצבעים כאן)
עשו זאת בעצמכם: סימוני מקום לשולחן החג, נצמדים בפטנט לכוסות
עשו זאת בעצמכם: אוהלי סימון מקומות
כרטיסי ברכה שהכנתי למשפחה ולחברים בערב ראש השנה תשע"ה, ובערב ראש השנה תשע"ד. יש גם סרטים!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ולקינוח – מוזמנים לבקר בחנות הרימונים שלי – פתוח כל השנה 🙂
https://www.etsy.com/shop/Pomegranatree
{ אצבעות קטנות: חוג אומנות בגן }
מעניין מה היה קורה לי אם הייתי נכנסת לחדר העבודה של חנוך פיבן.
אולי הייתי מתבלבלת
אולי הייתי מתחילה לסדר ולמיין
אולי הייתי סתם מתעלפת על המקום.
מה שבטוח: היו מתחילות לדגדג לי האצבעות, והראש היה מתחיל להפליג ברעיונות –
והייתי מבקשת בלחש וביראת כבוד –
לנסות
בבקשה
ולהכין גם אני דיוקן מחפצים.
כי אצל פיבן, כל חלקיק ישן של צעצוע שהתפרק, צינור, כפתור, קפיץ או בננה
מקבל חיים חדשים ותפקיד חשוב בתמונת דיוקן שהוא יוצר.
חגיגה של צבעים והומור.
קוסם. לא פחות.
השבוע בחוג האומנות בגן דיפדפנו בספר
What Presidents Are Made Of
של חנוך פיבן
תמונה מהרשת
וגם בספר
My Dog Is As Smelly As Dirty Socks
גם של חנוך פיבן, כמובן.
תמונה: מהרשת
גילינו שם מליון הפתעות מצחיקות, ומיד ניגשנו ליצור בעצמינו דיוקנאות מחפצים צבעוניים.
כדי לקבל אפקט צבעוני במיוחד, השתמשנו בתור רקע בניירות עבים בצבעים עזים
לקט כפתורים וחרוזים, וטבעות גזורות מגלילי קרטון
ודבק פלסטי.
ואצבעות קטנות ורעיונות תמימים.
זה הכל.
לי נשאר רק להסתובב בין האומנים הצעירים, למלא את הכלים בעוד ועוד כפתורים,
לצלם ולהתפעל איך כל אחד לקח את היצירה לכיוון שלו.
וכמה הם נהנו. וגם אני.
אין ספק, יש כאן כמה פיבנים לעתיד!
והנה כמה איורים שלי עם חפצים מהקלמר בתוספת איורים בצבעי מים
(לא ממש פיבן, אבל –), שהכנתי לפני שנה לכבוד הבת שסיימה את לימודיה בתיכון:
ובסטודיו שלי – עסוקה ושמחה;
אני מתכוננת לסתיו ומכינה חבקי מפיות עם עלי שלכת
ומכינה עוד ועוד תמונות-שם לילדים בדגמים חדשים,
ומשתדלת להכין מלאי חומרים לקראת תקופת חגי-המתנות הבאה עלינו לטובה
ומשחיזה מסרגות לעוד ועוד הוראות סריגה
שיהיה לכולנו חורף נעים וטוב.
באמת, שיהיה טוב.
ומה אורזים לים?
בגדי-ים מלאים בחול
מגבות מלאות בחול
קרם הגנה ממולא בחול
צעצועים מלאים בחול…
{ השארו לסוף, יש סרטים! }
רק טאטאנו את פרורי משלוחי המנות –
כיבסנו ואחסנו תחפושות,
וכבר נלחשות השמועות המבהילות:
"פסססססח מתקרבבבבבב….."
{ פסח, הו פסח! }
כדי להתאושש אני צריכה רק כמה רמזים של אביב;
שמש, תותים, ציפורים, קצת פחות שכבות של מעילים,
הזרעים שזרענו בראש חודש שבט נבטו וגדלו ןהתחילו לפרוח –
ומצב הרוח משתפר ומתמלא כוחות;
אפשר לפתוח חלונות. להחליף אוויר משומש באוויר טרי.
להוציא מהראש רעיונות דחוסים ולאפשר מקום לרעיונות חדשים.
כי בשבילי פסח זה גם אוורור וסדר, וריחות פריחה של חומרי ניקוי,
ובגדי חג חדשים לילדים,
והרגשה כללית של משהו חדש באוויר.
והזדמנות לסדר תוך כדי נקיון.
או
לנקות תוך כדי סדר.
{ תלוי מאיזה צד אתם }
ומרץ לשיפוצים וליצירות.
{ הבהרה: הרשומה אינה מכילה שום מידע בוטני }
בבת אחת מגיע חג הסוכות.
וכל הדברים הטובים ביחד – הסוכה, האורחים, הבישולים
וכמובן – הקישוטים.
ונכון שיש קישוטים משנים קודמות
והרבה, האמת.
אבל בכל שנה גם נהרסים חלק מהקישוטים מהגשם –
וזה בהחלט תירוץ להכין קישוטים חדשים.
והרבה. באמת.
עוד הרבה לפני הצלצול הראשון –
עוד הרבה לפני שקונים ילקוט חדש –
עוד הרבה לפני שמכינים תיק לים וכובע קש –
עוד הרבה לפני שעושים תוכניות לחופש הגדול – – – –
אני כבר מתכוננת לראש השנה.
למה? כי —
רימונים. רימונים. רימונים.
אני מוקפת רימונים!
מכל הסוגים. מכל המינים. מכל הכיוונים. להמשיך לקרוא
{ עוד רעיונות ליצירה בבית עם ילדים }
כבר שבוע וחצי מאז חזרתי הביתה ממחנה הקיץ שבו עבדתי. על חלק מהיצירות שעשו הילדים בשיעורי מלאכת יד סיפרתי כאן. זו היתה המנה הראשונה, ועכשיו – נעבור למנה הבאה:
{כמובן כמובן שגם בנות מוזמנות להנות }
אחת השאלות הגדולים שעמדתי בפניהן, כשהתכונתי לתפקידי כראש-מלאכת-יד במחנה, היתה:
איזה יצירות בנים אוהבים?
{ בנים?!? אוהבים?!? יצירות?!? }
—–> החלק הראשון.
{ חזרתי הביתה. חזרתי לכתוב. מזהירה מראש: יהיה פה שמח! }
ששה שבועות בבקתה קטנה בלב השטח החקלאי של מדינת וויסקונסין, ארצות הברית. די קרוב לשום מקום. מחנה קיץ.
מזג אוויר מטורלל, הכולל (ביום אחד): שמש, אובך, חום כבד, (ופתאום -) חושך, גשם עז, שלוליות, שמיים בהירים ( – כאילו כלום), וקשת כפולה.
בתוך כל זה, וכמעט בלי קליטה בטלפון, חיבור לאינטרנט, מחשב או טלוויזיה,
שימשתי כ״ראש מלאכת יד״, ובמילים פשוטות – הדרכתי שיעורי יצירה לכמאה וחמישים חניכים וחניכות בני תשע עד חמש עשרה, המחולקים לשש עשרה קבוצות.
מחנה קטן (בקנה מידה אמריקאי), עמוס בתוכן, ערכים וציונות.
בחדר מלאכת-יד (או כמו שכיניתי אותו ״ממלכת-יד״) יצרתי עם ילדים מהבוקר עד לפנות ערב: פיסלנו, בנינו, ציפינו, ציירנו, צבענו, עבדנו – וכל אותן מלאכות שמתארות הפיכת חומרי גלם (מפתיעים, לעיתים) ליישות חדשה. חדוות יצירה ושִׂמחה בלב.
דבק+נייר+מספריים 