ממתקים מארץ רחוקה

view
איך יודעים שאני כאן תיירת?
זה די קל, אבל אפרט:
אין לי שיער שחור חלק ומבריק
אין לי עיניים שחורות וצרות
אני לא לובשת מותגים מכף רגל ועד ראש
אני לא לובשת מידה פטיט-אקסטרה-סמול
אני לא שׂבעה משני גרגירי אורז.
אין לי טלפון נייד עם מסך ״10 קבוע ביד
אני לא ממהרת.
{ עוד רמז: על הצוואר תלויה לי מצלמה-שאינה-טלפון }
 port view
רכבת תחתית בהונג קונג. נקי. מסודר. ידידותי למשתמש.
אפילו למשתמשת כמוני, שנוהגת לגלות שנסעה בכיוון ההפוך כמעט בכל רכבת שניסיתי. { לזכותי יאמר שאני ממשיכה לנסות מדי פעם }. כולם זזים כאן מהר וממוקד. יש לי תחושה של קן נמלים: נחיל אנושי וחרוץ במחילות תת-קרקעיות.

להמשיך לקרוא

סגולה לחיים מתוקים

{ שוב גיחה למטבח. התירוץ: חייבים. יום הולדת חשוב! }

cut

נגיד שאת ילדה בת אחת עשרה.

אבל בדיוק אחת עשרה, כלומר – יום הולדת.

ובדיוק אז, ביום המרגש המיוחד החמוד והמתוק מכל ימים –

– כי רק פעם אחת בחיים מזדמן לך להיות בת אחת עשרה בדיוק –

מתגלות לך שתי הפתעות.

את הרי היית קצת עצובה קודם, כי בדיוק ביום החשוב הזה אבא ואמא שלך היו בחופשה בארץ מאוד רחוקה (והם כבר חזרו עם מתנות וחיבוקים)

ואיזה מזל שיש לנו חברים טובים עם מקום במקפיא

שארחו את העוגה הזאת (במקפיא), וגם אותך (לא במקפיא)

ופתאום ככה, צהריים, סעודת שבת – הכל כרגיל

ואז —

{ הפתעה #1 }

לקבל דרישת שלום מאמא בצורת עוגת קרם ורדרדה מבחוץ. { קינוח }

 

וכשפורסים את העוגה – – –

{ הפתעה #2 }

שכבות שכבות שכבות של עוגה קלילה,

כל אחת יותר סגולה מחברתה!

slice

להמשיך לקרוא

התגלה: פרח גלילי חדש!

finishing+text

{ הבהרה: הרשומה אינה מכילה שום מידע בוטני }

rolls

בבת אחת מגיע חג הסוכות.

וכל הדברים הטובים ביחד – הסוכה, האורחים, הבישולים

וכמובן – הקישוטים.

ונכון שיש קישוטים משנים קודמות

והרבה, האמת.

אבל בכל שנה גם נהרסים חלק מהקישוטים מהגשם –

וזה בהחלט תירוץ להכין קישוטים חדשים.

והרבה. באמת.

להמשיך לקרוא

רגע לפני השנה החדשה —

shanatovarimonopening

אני מאלו שנהנים להכין כרטיסי ברכה. ניירות, דבקים, צבעים והפתעות.

בכל שנה, תוך כדי רשימות הבישולים, והחיפוש אחרי בגד חדש לכל אחד מבני המשפחה, והזמנת האורחים,

ורשימת משאלות לכל מיני דברים שהלוואי הלוואי אספיק לעשות לפני ראש השנה —

יש שם כל מיני דברים ברשימה, כמו –

ל"החליף נורה בחדר שינה"

ו"לתרגם את הבלוג לאנגלית"

וגם – "לצבוע את המרפסת"

וגם – "לסדר את הסטודיו"

וגם – "לסיים אלף עבודות מותחלות"

וגם –

אני בדרך כלל מצליחה להגשים בערך חמישים אחוז מהמשאלות שלי לעצמי.

וזה עוד הרבה לפני הרשימה שאני מאחלת לעצמי להספיק או להגשים או להשתפר בשנה החדשה.

אבל דבר אחד אני לא מפספסת:

כרטיסי ברכה לשנה טובה. להמשיך לקרוא

רימונים בהמונים!!!

עוד הרבה לפני הצלצול הראשון –

עוד הרבה לפני שקונים ילקוט חדש –

עוד הרבה לפני שמכינים תיק לים וכובע קש –

עוד הרבה לפני שעושים תוכניות לחופש הגדול – – – –

אני כבר מתכוננת לראש השנה.

למה? כי —

רימונים. רימונים. רימונים.

rimonim

אני מוקפת רימונים!

מכל הסוגים. מכל המינים. מכל הכיוונים. להמשיך לקרוא

שמלות חדשות לבובות במצוקה { מנה שלישית ואחרונה }

mermadeoutft
{זה לא כתוב באף רשימה של לשכת הסעד, אבל תדעו לכם שגם בובות נקלעות לפעמים למצבי מצוקה קשים. והעולם שותק! }
 white patch
במחנה שבו עבדתי בקיץ, כמו שסיפרתי ברשומות הקודמות (כאן וכאן), היו עוד כמה ילדים צעירים, שהוריהם עבדו אתי במחנה. לאחת הילדות היתה בובה שסבלה ממצוקת בגדים קשה. לבי הרחום לא עמד בפני מראה הבובה האומללה, ובעזרת שאריות בדים, סרטים, חוט ומחט, ובלי מכונת תפירה, גאלתי את הבובה מקור וצוקה, ותפרתי לה מחלצות חדשות.

להמשיך לקרוא

כרטיס רקום וצנצנות ממולאות

{ "למי תודה? למי ברכה?  —> לעבודה ולמלאכה!" ביאליק, ברצינות }

devreim tovim

 

יש ילדים שיש להם מזל.

יש ילדים שזכו במורים משובחים,

מורים המקדישים תשומת לב אישית לכל תלמיד ותלמידה  { – וגם להורים }

ועושים כל מאמץ שכל תלמיד ילמד, יהנה, יצליח ויתקדם.

זו אינה עבודה קלה. אני יודעת { מנסיון }.

יש ילדים שזכו בכאלו מורים – למשל – הילדים שלי.

להמשיך לקרוא

שתי מתנות חגיגיות לשבועות

droppingball

{ לא מכינה עוגות גבינה! * }

{* טוב, אולי אכין אחת לצאת ידי חובה. אולי מישהו יאכל }

הבטחתי להביא חלות. נראה לכם שאכין חלות רגילות?

מה פתאום?

חלות מתן תורה לחג השבועות

להמשיך לקרוא

הַכִּבְשָׂה הַשֵּׁשׁ-עֶשְׂרֵה

זה לא קורה בכל יום, ובטח שלא לכל אחד:

יש לה יום הולדת והיא לא רוצה שום מתנה.

 

לא סתם יום הולדת – גיל שש עשרה. קצפת ודובדבנים והכל. { גם פטל נחשב }

זה קורה רק פעם בחיים, וזה חייב להיות מתוק ושמח. להמשיך לקרוא

דיוקן. אישי.

signature

לפני כך וכך שנים, הזדמן לי להכיר אדם נחמד מאוד ורחב אופקים.

לא אפליג כאן בחוכמתו, בידיעותיו, בכישוריו ובכשרונותיו הרבים, מפאת צניעותו ופרטיותו.

כעבור כמה שנים, כמעט עשרים אם נדייק, של נישואים מאושרים, ארבעה ילדים ושלושה תארים אקדמאים, החליטה אשתו להעניק לו מתנה, לכבוד קבלת דרגה בכירה ונכספת עד מאוד במקום עבודתו באחד מתחומי האקדמיה.

מכיוון שאדם זה מעריך ידע ומחשבה כמעט בכל תחום אפשרי, כולל הסטוריה, ספרות, שירה, מתמטיקה, כלכלה, יהדות ומחשבת ישראל, ידעה רעייתו שהמתנה שתשמח את לבו ביותר תהיה { לא מסיבה, לא מסעדה, לא טיול, אלא -} תמונת דיוקנו של הרמב"ם.

print להמשיך לקרוא