רשומה אחרונה לסדרה
״אתגר שבעת המינים – מטעמים לחג״ – החלק השביעי: תמר
עוגיות תמרים מגולגלות

רשומה אחרונה לסדרה

ושוב שואלים: אז מה באמת אוכלים בסוכות????
קבלו את


אז מה באמת אוכלים בסוכות???? רימונים, כמובן
קבלו את

אז מה באמת אוכלים בסוכות???? אחרי רשומה קצת פחות מאתגרת, הנה רשומה קצת יותר רצינית. קצת 🙂
קבלו את
אז מה באמת אוכלים בסוכות????
קבלו את
במסגרת האתגר איך לשלב את כל שבעת המינים בסעודת החג, התלבטנו איך לשלב את הגפן, כלומר הענבים.
חיפשנו בכתבים ובאתרי בישול עתיקים וחדישים, הרחקנו עד למרתפי יינות בחבלי ארץ רחוקים,
ולבסוף מצאנו מתכון מיוחד העובר מדור לדור, המניב את גביע הקידוש המוצלח ביותר לטעמינו, ומקווים שגם לטעמכם.
יש להקפיד על כל השלבים בזהירות יתרה, על מנת לקבל את השילוב המדוייק של טעם עדין ומתיקות במידה.
יש להגיש מיד ובטמפרטורה הנכונה.
אזהרה: יש להעזר בחוש הומור

כששאלו אותי מה אנחנו אוכלים בחג סוכות, כלומר מה אוכלים היהודים סוכות, שאלתי גם את עצמי;
אז מה באמת אוכלים בסוכות????
וכך החלטנו אתגר את עצמנו בשילוב כל שבעת המינים בסעודת החג.
קבלו את


ואז היא שאלה אותי: אז מה אתם אוכלים בסוכות?
~~~~~
אנחנו נפגשות מדי פעם – מתעדכנות מה עושים בחגים שלנו, בחגים שלהם.
אני מספרת שעוד חג מתקרב, ולכבוד החג הזה אני מכינה חלות עגולות, עוגות תפוחים ומליון ״סימנים״ לשנה החדשה, או לביבות, או סופגניות, או מאכלים בלי קמח, דגנים וקטניות, או חג שבו לא אוכלים בכלל.
גם את זה יש לנו.
אני מקבלת הוראות בעל פה איך מכינים פירושקי מתוק, או מלוח, קומפוט מ-רוברב, לומדת מה מגישים בפסחא, ומה בחג המולד.
איכשהו החגים של כולם קשורים באוכל. ובאורחים. והרבה.
השאלה הזאת המשיכה להדהד לי בראש:
אז מה באמת אוכלים בסוכות?

לכבוד חג השבועות יצרנו טנא ביכורים על טהרת הקלי-קלות-מחומרים-לא-מסובכים.
{ קצת לכלוך של דבק זה לא מסובך, נכון? }
החומרים הדרושים הם די זמינים, זמן ייבוש הוא בערך שלוש או ארבע שעות,
אז אם תתחילו בזמן – תספיקו להכין קישוטים לשולחן החג,
ולהפוך הרבה ילדים (ומבוגרים) למאושרים ועסוקים 🙂


{ אני בטח תופסת אתכם עם יד אחת עם סמרטוט ויד אחת מכינה רשימות קניות/בישולים/אריזות/ניקיונות. כרגיל לעונה. }
אז הנה אני כאן, רשומה מהירה עם שני מתכונים נהדרים לעוגות פסח.
בכל שנה, מיד עם היעלמה של נשמת פירור החמץ האחרון במטבח, וברגע שסיימתי עם כל הציפוי/חיטוי/הכשרת המטבח לפסח, אני קודם כל מתחילה לאפות עוגות.
למה?
כי כמה פירות כבר אפשר לאכול בתור חטיף או ארוחה קלה או ארוחת ביניים או איך שתקראו לנשנושים הטעימים האלו, בין הארוחות הכבדות של פסח?
ואיריס, חברתי מאז ולעולם, טוענת שמארי-אנטואנט (- זאת מצרפת והגליוטינה), היתה בכלל יהודיה, ואת ההשראה לאמירתה הידועה ״אם אין לחם תאכלו עוגות״, היא קיבלה מחג הפסח.
הנה שני מתכונים לעוגות רכות, נימוחות, לחות וטעימות, די מהירות כי לחוץ ורעבים, שישנו לכם את כל מה שחשבתם על עוגות פסח מחניקות ועבשות.
אלו בעצם עוגות טעימות שאנחנו מכינים כל השנה, ועם התאמות קלות של שינוי הקמחים אפשר להכין אותן לפסח.
אין היום הרבה תמונות – גם אני ממהרת לפעמים 🙂

את המתכון לעוגה המקורית קיבלתי מחברת הפייסבוק הכישרונית (מאוד!) רותי איזבוצקי, שחוץ מלהיות אופטימטריסטית וקרמיקאית ויוצרת ומעבירת סדנאות יצירה, היא גם כותבת בלוג יצירה נהדר ששווה לעקוב אחריו.
את המתכון קיבלתי ממנה בפוסט החלפת מתכונים ״יאללה, עוגות מהירות של חמש דקות. שוטו!״. ואכן – חמש דקות לזרוק את כל החומרים לקערה (אחת!), לערבב ולמזוג לתבנית משומנת ומיד לתנור. (אני בתמורה, הנחתי בזהירות את המתכון לעוגת השוקולד הפשוטה מכל, שכתבתי עליה כאן)
מאז קוראים לעוגה הזו אצלינו ״עוגת רותי״ (רותי מצידה קוראת לה בשם אחר), ולכבוד פסח החלפתי את הקמח הרגיל בקמחים של פסח – אני שילבתי קמח קוקוס וקמח שקדים (חצי חצי). והכי כדאי לצפות בשוקולד מומס בשביל הרושם.
וכידוע למדע ולבני ביתנו – כל עוגה, פשוטה וסתמית או רב שכבתית, יוצאת הרבה יותר טעימה אם אופים אותה בתבנית עגולה 🙂

הימים – ימי אחרי פורים.
ויש אומרים – ימי טרום פסח.
שאלה של השקפה.
כך או כך, כלומר: לאמיצים המיישירים מבט נוכח אימת ניקיונות הפסח, וגם למכחישים שביננו –
יש מן הסתם כל מיני חמֵצים בכלים מכלים שונים, בארונות ובמזווה.
בכל שנה אני מאתגרת את עצמי איך להכין אוכל ראוי לאכילה מכל המרכיבים המתחבאים בארון. ניסיתי כל מיני דברים. לפעמים אפילו נולדו מטעמים אמיתיים, כמו למשל כדורי חמץ בשוקולד, וגם מרקים מכל מיני דברים שהיו במקרר, ואורז עם הפתעות מעניינות,
וגם — טוב, לא על כולם אפשר לכתוב. להמשיך לקרוא