אתגר שבעת המינים • #1 • חִטה

ואז היא שאלה אותי: אז מה אתם אוכלים בסוכות?

~~~~~

אנחנו נפגשות מדי פעם – מתעדכנות מה עושים בחגים שלנו, בחגים שלהם. 

אני מספרת שעוד חג מתקרב, ולכבוד החג הזה אני מכינה חלות עגולות, עוגות תפוחים ומליון ״סימנים״ לשנה החדשה, או לביבות, או סופגניות, או מאכלים בלי קמח, דגנים וקטניות, או חג שבו לא אוכלים בכלל.
גם את זה יש לנו. 

אני מקבלת הוראות בעל פה איך מכינים פירושקי מתוק, או מלוח, קומפוט מ-רוברב, לומדת מה מגישים בפסחא, ומה בחג המולד. 

איכשהו החגים של כולם קשורים באוכל. ובאורחים. והרבה. 

השאלה הזאת המשיכה להדהד לי בראש:
אז מה באמת אוכלים בסוכות?

בתפוצה שלנו אין אוכל מיוחד של סוכות. חוץ מהצ׳ופצ׳יקים של האקליפטוס, שהיו נופלים ישר מהסכך אל תוך המרק. אבל מאז תמו ימי סכך-האקליפטוס, וסוכתנו מכוסה בסכך-לנצח-קלי-קלות, והחלטנו לאתגר את עצמינו ולמצוא אוכל מיוחד של סוכות. 

סעודת שבעת המינים 

בנוסף לשבעת המינים המככבים בקישוטים של הסוכה, החלטנו לשלב את כל שבעת המינים בסעודת החג. 

והשנה גם אתגרתי את עצמי לכתוב כאן בבלוג על המטעמים שאנחנו מכינים לכבוד חג הסוכות.

פצחתי בסדרת רשומות על מטעמים עם שבעת המינים. אפשר כמובן גם כל השנה, ואפשר גם מטעמים אחרים.

מקוצר הזמן, הרשומות יתפרסמו כאן בקצב מהיר לפני סוכות, ולכל רשומה יצורף גם קישור לרשומה קדומה על קישוטים לסוכה.

תהנו!

חִטה

טוב, זה קל. החלות שלנו ממשיכות להיות עשויות מקמח חיטה ועגולות ומתוקות מראש השנה ועד שמחת תורה. 

וסוף סוף אני יכולה לענות לכל מי ששאל אותי איך אני מכינה חלות; קלועות, עגולות, קטנות או גדולות.

~~~~~~~

כשהתחתנו גרנו בקיבוץ קטן וחמוד.

בסמוך לשכונת הזוגות הצעירים, בקצה הקיבוץ, היתה ממוקמת האורווה של הסוסים. 

מכיון שהקיבוץ היה אז קטן, לא ניתן היה לקנות בו חלות לשבת, ולכן היינו צריכים להשכים ביום שישי ולנסוע לאחד הישובים הסמוכים כדי למצוא שם אולי חלות. 

תושבי היישובים הסמוכים היו חרוצים מאיתנו, והקפידו לחסל את החלות הרבה לפני שהגענו למכולת. 

וכך התחלתי לאפות חלות. 

וכמו הרבה התחלות, גם שלנו היו קשות. 

החלות, זאת אומרת. 

קשות, יבשות, קלועות לתפארת, אך בלתי אכילות. 

וכך, בכל יום ראשון בבוקר צעדתי לכיוון האורווה, והאכלתי את הסוסים הנחמדים בעוד ניסיון כושל של אפיית חלות.  

הסוסים מצידם הנהנו בשמחה ועשו את עצמם אוכלים את החלות. 

וכך בכל שבוע. לא התייאשנו. אני ניסיתי לאפות חלות – הסוסים ניסו להתנהג בנימוס. 

ובאחת מאסיפות הקיבוץ ביקשו הסוסים שיעבירו אותם לקצה השני של המשק. 

בקשתם נענתה. 

התירוץ הרשמי: גם להם מגיע שיפור בדיור. 

אך הסיבה האמיתית, אנחנו יודעים, היתה דיכאון יום אל״ף למראה שקמה הצועדת לכיוון האורווה עם שקית מלאה חלות אומללות. 

~~~~~~~

ומאז עברנו לירושלים, וחלות טריות יפהפיות וטעימות הוצעו למכירה בכל מאפיה ומכולת. וכך תמו, לעת עתה, ימי החלות שאינן-ראויות-למאכל-סוסים. 

אחר כך יצאנו ללימודי דוקטורט בארצות הברית, ושוב צץ האילוץ לאפות חלות. אל ביתנו הזמנו סטודנטים רבים לסעודות שבת וחגים, והיינו חייבים להגיש חלות ייצוגיות, ורצוי אכילות. הייתי מוכרחה לפצח את עניין החלות. 

החלטתי שאם אפי עושה דוקטורט בכלכלה, אני אעשה דוקטורט בחלות.
(כמעט כתבתי ״דוקטורט בחלחלה״, שיצלצל נחמד, אבל, נו, משחק מילים לא מצחיק…)

התחלתי לקרוא כתבות, הסברים וביקורות. שאלתי חברות, רכשתי ספרים וכלי מדידה. ניסיתי מתכונים ואגרתי פטנטים. 

עכשיו, אחרי כך וכך שנות ניסיון, אני מוכרחה להתפאר: החלות שלי יוצאות מוצלחות בדרך כלל, ואף סוס לא יבקש לעבור דירה בגללי.

חלות חגים עגולות

בכל השנה החלות שלנו קלועות, ובחגי תשרי  – חלות עגולות ומתוקות במיוחד. החלות האלו מתנהגות יפה מאוד בהקפאה, ואני משתדלת לאפות הרבה חלות כשבוע לפני ראש השנה ולמלא את המקפיא, ולהוריד קצת מהלחץ במטבח בתקופה של חג-שבת-חג-שבת.

:מצרכים

{ לשש חלות בינוניות }

לבצק:

שמונה כוסות קמח לחם

ארבע וחצי כפיות שמרים יבשים

שני שליש כוס סוכר

חצי כוס שמן

שתי ביצים

כפית וחצי מלח

כפית דבש

כפית תמצית וניל

כשתי כוסות מים חמימים

למילוי וציפוי:

כשליש כוס שמן

שלוש כפות סוכר חום

ביצה טרופה

רק אם רוצים –

קינמון

צימוקים

ואם רוצים זיגוג –

ארבע כפות אבקת סוכר

כפית מיץ לימון טרי

מעט מים

כלי עבודה:

כוס מדידה

מיקסר עם וו לישה וכלי ההקצפה

קערה גדולה

קערית קטנה

מגבת כותנה נקיה

מערוך

מברשת

שתי תבניות מרופדות בנייר אפיה

כפית

תהליך ההכנה:

בקערת המיקסר שמים קמח לחם, סוכר ושמרים.

משתמשים בכלי ההקצפה (כן!!!) ומפעילים לכשלוש דקות. הקמח לא יהפוך לקצף, אלא יתאוורר ויתערבב היטב עם השמרים והסוכר, ויניב חלות קלות ואווריריות.

Challah fluffling

מחליפים לוו לישה, ומוסיפים ביצים, שמן, דבש, וניל, מלח ומים.

מפעילים את המיקסר לעשר דקות, לא פחות! אם הבצק מעט יבש אפשר להוסיף מעט מים, כף אחת בכל פעם. אם הבצק מאוד דביק – מוסיפים מעט קמח. אם הבצק מעט דביק – לא נורא, ממשיכים ללוש.

אם אין מיקסר – משתמשים במטרפה כדי לערבב/לאוורר את הקמח עם השמרים והסוכר, ולשים עם יתר החומרים ביד המון המון המון זמן.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת; מטפטפים קצת שמן לקערה הריקה, מגלגלים את הבצק בתוך הקערה, כדי שכל פני הבצק יהיו מצופים בשמן.

מכסים במגבת כותנה נקיה ומניחים במקום חמים להתפחה למשך שעה.

מרימים את המגבת, נותנים אגרוף לבצק כדי להוציא ממנו חלק מהאוויר, וממשיכים להתפיח מכוסה במגבת למשך עוד חצי שעה.

כשהבצק תפח בפעם השניה, מתחילים לעצב את החלות.

על משטח נקי מטפטפים מעט שמן (לא מקמחים!) מניחים את הבצק ומחלקים לששה חלקים.

על המשטח המשומן, מניחים כל חלק של בצק, ויוצרים גליל קצר ושמנמן.

מניחים את המערוך באמצע הגליל, ומרדדים מהאמצע לכיוון הקצוות, כדי ליצור ״נחש דרוס״ בעובי שלושה-ארבעה מילימטרים.

מברישים בשמן

מפזרים מעט סוכר חום, ואם רוצים – מערבבים עם הסוכר רבע כפית קינמון. אם אוהבים – מפזרים מעט צימוקים.

מגלגלים את הנחש לגליל ארוך ממולא בהפתעות.

משבללים את הגליל, ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, ומסתירים את הקצה מתחת לחלה. רצוי להסתיר את התפר של הגליל למראה חלות חלקות. כדאי להתפיח את הבצק ישר בתבנית האפיה.

מרדדים, ממלאים ומגלגלים את  שאר חלקי הבצק, ומכסים במגבת למשך חצי שעה נוספת.

מחממים את התנור ל180 מעלות צלסיוס (350 פרנהייט). מברישים את החלות בביצה טרופה ואופים כ 25 דקות, עד שהחלות מקבלות גוון שחום.

אם מכינים חלות גדולות יותר, יש להאריך את משך האפיה. חלות קטנות יותר או לחמניות – כדאי לבדוק אחרי 18 דקות.

מוציאים את החלות מהתנור ומכסים שוב במגבת למשך עשר דקות או יותר.

אם רוצים להוסיף זיגוג – אחרי שהחלות יצאו מהתנור והתכסו במגבת, כשהן עדיין חמימות, מערבבים אבקת סוכר עם מיץ לימון, ומוסיפים בכל פעם קצת טיפות מים כדי לקבל מרקם חלק ומעט צמיגי, כמו… כמו דבק פלסטי.

מטפטפים את הזיגוג על החלות בזיגזגים, ומניחים להתקרר בלי המגבת (בשלב הזה המגבת עלולה להתדבק לזיגוג…)

אם לא מזגגים, אפשר לפזר לפני האפיה מעט שומשום או מלח גס (מתוק+מלוח = טעים!!!!) או כל מזרה שאתם אוהבים.

זהו. כל הפטנטים וכל הטריקים שאני מכירה.

ומכיוון שאפיית החלות היא תהליך קצת ממושך, וכפי שהזכרתי – החלות האלו טובות מאוד גם לאחר הקפאה, אני עושה מבצע אפייה גדול לפני החגים, וממלאת את המקפיא בחלות עטופות בנייר כסף וארוזות בשקיות זיפלוק.

~~~~~~~~

רוצים לקשט את הסוכה?

הנה קישור להדרכה להכנת רימונים תלת מימדיים מעיסת נייר:

חג שמח!

עוד רשומות בסדרת ״אתגר שבעת המינים – מטעמים לחג״ (לחיצה על הכותרת תוביל לרשומה כשזו תעלה לאוויר):

2 מחשבות על “אתגר שבעת המינים • #1 • חִטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s