רקמה אנושית. עשרה טיפים לקישוט עטיפה לסידור. חלק ראשון.

{ חווית רקמה מתקנת }

spaces

embroidery letters

נגיד, היו מונעים מכם את הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות – לא תחושו תיסכול?

ארבעה ילדים, כל אחד ואחת בתורו ובתורה חגגו את קבלת הסידור בכיתה אל"ף. שנה אחר כך – קבלת החומש בכיתה בי"ת.

על ההתרגשות וההכנות כבר כתבתי ברשומה הזו, כשנתבקשתי לעזור בהכנת התחפושות.

היה כיף. היה טוב. היה מרגש מאוד.

שנתיים קודם, עזרתי בהכנת התפאורה.

חמש שנים קודם – – – (מה עשיתי?? אה, כן. הייתי בחופשת לידה)

שש שנים קודם – הכנתי אביזרים וציורים להצגה.

אבל אף פעם,

אף פעם

לא בקשו ממני  לרקום על עטיפת הסידור. או החומש.

את העטיפות לסידורים ולחומשים קיבלנו מבית הספר רקומות. מֵייד-אִין-דֵה-חנות.

זה לא עניין של טעם  { – קצת גִינֵרי מידי לטעמי, אבל נאה }.

אלא שלא ניתנה לי הזכות לרקום בזיעת אפַי ובחוטַי המבקשים להרקם.

מה יכול להיות יותר מרגש מלהקדיש יזע ודמעות (וגם כמה דקירות בדרך, אז קצת גם קצת דם), לילדי היקרים, ולצייד אותם במעט ממני על עטיפת הסידור.

ורק לחשוב על הנשיקה שיצירת כפַי מקבלת בכל יום כשמנשקים את הסידור…

זו באמת מתנה יפה הנשארת לאורך זמן, והייתי עושה זאת בשמחה ובאהבה –

אבל –

זה פשוט לא מקובל כאן.tachmiluy3

spaces

אולי לא מאמינים שאמהות בארצות הברית יודעות לרקום (זה ממש לא נכון!). אולי על כל אמא שאוהבת ורוצה לרקום, יש שתי אמהות שחוששות…

{ נושא לא פתור. }

spaces

והילדים שלי ביקשו בנימוס שאשב בשקט, ואחזיר את כלי התפירה למקום, כי הם לא רצו שיהיה להם סידור שונה משל כולם.

ישבתי לי בחושך, עם החוטים והמחטים בתוך הקופסה, חשבתי מחשבות פולניות עתיקות… ומצאתי לי דרכים אחרות לפנק את ילדי.

spaces

הזדמנות למשהו טוב

לפני כשבוע פנתה אלי תהלה, אם מסורה לילדת כתה אל"ף גאה ונרגשת על סף חגיגת הסידור:

"אולי אפשר רשומה בהזמנה? אולי אפשר לעזור לאמהות מאותגרות-חוט-ומחט, שלמרות רצונן הטוב, אין להן מושג איך לקשט לילדיהן את עטיפת הסידור?"

תהלה כבר הספיקה להכין לבתה עטיפה מקושטת, ואפילו הבטיחה לשלוח תמונה.

ובינתיים, בקצה השני של העולם, הרמתי אני את הכפפה, וריכזתי עשרה רעיונות וטיפים לקישוט עטיפת הסידור באמצעים די פשוטים המצויים (אני מקווה) בכל בית. ואם לא בבית, אז במרחק סביר בחנות סבירה וקרובה.

spaces

חוויה מתקנת, כבר אמרתי?

++++++++

אז לא. לא תמצאו כאן דוגמאות ושבלונות מוכנות בסגנון "העתק-הדבק".

אני לא מאמינה שזה יביא גאולה לעולם, ובטח שזה לא מפתח שום טיפת יצירתיות. אם תרצו משהו מוכן תצטרכו לחפש במקום אחר.

כאן תמצאו כלים ורעיונות שונים ויצירתיים כיצד לקשט את עטיפת הסידור של יקיריכם, וגם כמה עצות לדברים שכדאי להמנע מהם.

אני יוצאת מנקודת הנחה, שאת העטיפה הבלתי-רקומה תקבלו מבית הספר. הכוונה לעטיפת בד שמתלבשת על הסידור; לפעמים היא מגיעה עם סרטים תפורים שמשמשים כסימניות. (שזה רעיון גאוני בפני עצמו). אם לא – נו כבר! תתחילו לתפור סרטים!

ואם אתם צריכים הוראות איך לתפור את העטיפה עצמה – תכתבו לי ואשמח לעזור.

הטיפים והרעיונות הבאים מתאימים כמובן לכל מיני וסוגי ריקמות וקישוטים, לאו דווקא לעטיפות של סידור וחומש. אפשר לרקום ולקשט כריות  וארנקים ותיקים וחולצות ומגבות וסתם לרקום תמונה לקישוט – ועד אינסוף.

נתחיל?

spaces

טיפ #1:

איזו דוגמא לבחור?

דבר ראשון, צריך לתכנן. כדאי לשרבט רעיונות על דף, ולחשוב מה בעצם רוצים לרקום על העטיפה. כדאי לסמן על דף מלבן בגודל של החזית של הסידור, להשאיר שוליים, ולשרטט רעיונות ודוגמאות. אפשר גם לקשט את העובי של הסידור, ואת הגב. מה שתרצו.

מה למשל:

  • שם הילד או הילדה
  • פסוק עם שם הילד או הילדה (למתקדמים: מזמור שלם עם שם הילד או הילדה)
  • פסוק מתאים או מובאה מהתפילה
  • ציור שמתאים לשם הילד או הילדה
  • ציור שמתאים לסידור או לחומש – ספר תורה, כותל, מנורה, רימונים, ירושלים, כתר, אותיות ועוד.
  • קישוט יפה בפני עצמו: פרחים, סלסולים, מסגרת מעוטרת.

spaces

אפשר לשוטט ברחבי הרשת כדי לקבל רעיונות לקישוטים או לדוגמאות.

אפשר לעיין בספרים – מבפנים ומבחוץ ולמצוא רעיונות.

אפשר לצייר את הדוגמא ולכתוב את השם של הילד או הילדה ישירות על הבד בכתב חופשי. אבל אם יהיו טעויות, יהיה קשה למחוק. לכן כדאי לשרטט קודם על נייר בגודל המתאים.

הגעתם לשלב ששרטטתם ציור לבד, או שמצאתם ציור במחשב, ו/או הדפסתם את שם הילד או הילדה על דף בגודל המתאים. איך מעתיקים את הדוגמא אל הבד?

spaces

טיפ #2:

איך מעתיקים את הדוגמא אל הבד?

מצרכים: 

  • נייר שקוף כלשהו: נייר שרטוט, נייר העתקה או נייר אפיה
  • עפרון פשוט
  • ניר דבק

spaces

שלבי העבודה:

how to copy letters on fabric? print on paper

  • מדפיסים או משרטטים את הדוגמא.

spaces

tape on trace

  • מדביקים חתיכה של נייר שקוף כלשהו כך שתכסה את הדוגמא שרוצים להעתיק (אצלינו מוצאים לנייר אפיה אלפי שימושים שאינם קשורים בכלל לאפיה). מצמידים בנייר דבק למניעת תזוזות.

spaces

trace1

  • מעתיקים את הדוגמא בעפרון אל הנייר השקוף

spaces

tape backwords

  • מסירים את הנייר השקוף, והופכים אותו על פניו על גבי נייר. עכשיו הכל כתוב בכתב ראי.

spaces

trace

  • משרטטים שוב על הקווים בעזרת עפרון, הפעם מהצד השני של הנייר השקוף, כך שנוצר לנו שרטוט משני הצדדים של הנייר.

spaces

tapetraceonpaper

  • מצמידים את הנייר בכיוון הקריאה הנכון אל הבד.

spaces

rubontrace

  • מקשקשים בעזרת עפרון על השרטוט. תוך כדי קשקוש – כל מה שנמצא מהצד שפונה את הבד מועתק אל הבד שמתחתיו.

spaces

peel off

  • מסירים את נייר ההעתקה

spaces

trace done

  • וזהו! השרטוט הועבר את הבד!

spaces

עכשיו, אם רוצים, עוברים על הקווים בטוש מחיק לבדים, ומתחילים לרקום.

tachmiluy2tachmiluy3

spaces

טיפ #3:

באילו חוטים לרקום?

יש כל כך הרבה חוטים בעולם, אפשר להתבלבל ולעשות פלונטר אחד גדול. חלק מהחוטים מתאימים וחלק פחות.

הנה כמה חוטים מומלצים:

spaces

kipa

  • חוטי כיפה:
    חוטי רקמה, הידועים בכינוי "חוטי כיפה". משמשים בדרך כלל לסריגת כיפות. אלו חוטי כותנה איכותיים, בצבע אחיד או בצבע מתחלף. נוחים מאוד לעבודה, וקל להשחיל אותם במחט. אפשר לרקום בחוט יחיד או בחוט כפול. ברוב החנויות אפשר למצוא חוטים של חברת VOG או של DMC. בארכיונים ובאוספים פרטיים ניתן למצוא גם של חברת "לויתן" המיתולוגית.

spaces

moline

  • חוטי "מולינֵה":
    לפעמים נקראים גם "חוטי גובלן", על שם הרקמות הענקיות בוחנות הסבלנות העשויות תכים אלכסוניים קצרים. אלו חוטי כותנה המורכבים משישה חוטים מלופפים זה בזה. אפשר לרקום עם כל ששת החוטים או לפצל אותם ולרקום רק עם שלושה. פחות מזה – החוט יהיה דקיק מדי. בדרך כלל אפשר למצוא של חברת החוטים המשובחת DMC. יש לחוטים האלו נטיה להסתבך, ואני תוהה מדוע לא טרחו למכור לנו אותם בסליל נורמלי ובלתי מתבלגן. חוץ מהתלונה הזו – אני אוהבת את החוטים האלו מאוד. מקווה שגם אתם. הם באים בבננות קטנות, כך שאפשר לקנות הרבה צבעים בלי הרבה מצפונים.

spaces

frenship

  • חוטי צמידים
    האמת, אין לי מושג איך קוראים לחוטים האלו. הם הגיעו לביתנו בחבילה של המון חוטים צבעוניים ולא יקרים, בסליל בגזרת בננה עם נטיה להסתבכות, בערכה שאמורה להספיק להכנת עשרים צמידים קשורים. הם עשויים כותנה, עבים יותר מחוטי כיפה, ונוחים מאוד לעבודה. אפשר לרקום איתם, אפשר ללפף בהם את השיער בסגנון פסטיבל ערד, אפשר בטח גם להכין צמידים. כיף צבעוני ולא יקר.

spaces

metalic

  • חוטי זהב וכסף
    אין כמו קצת כסף וזהב ושאר נצנצים כדי לרומם ולשדרג כל רקמה פשוטה. חוטי הכסף וזהב ושאר המתכות המבריקות, באים בסליל, ויש להם נטיה קשה להתפצל על דעת עצמם (שימו לב בתמונה מה קרה לקצה חוט הזהב). כדאי להשתמש בחוט כפול, כלומר – משחילים את החוט במחט, מקפלים לשניים וקושרים את הקצוות ביחד. כדאי גם להשתמש בחוט לא ארוך בכל פעם, כי יש לחוטי המתכת גם נטיה להישחק תוך כדי רקמה ולהקרע.

spaces

יש עוד המון המון חוטים בעולם, אבל לא הזכרתי אותם כאן. או בגלל שאין לי כאלו בבית, או בגלל שהם אינם מתאימים לרקמה.

חוטים דקים מדי, כמו חוטי תפירה, או חוטים עבים מדי, כמו חוטי צמר, בדרך כלל לא מתאימים לרקמה על עטיפת סידור.

spaces

טיפ #4:

תכים בסיסיים

לא ברור מה יש יותר – סוגי חוטים בעולם או סוגי תכים.

בכל מקרה – יש המון משניהם. וזה לטובתנו.

הכנתי כאן כמה דוגמאות של תכים בסיסיים.

spaces

tachpashut

  • תך פשוט.
    יכול להיות שיש לו עוד שמות. נוח לרקמה על קו ישר או גלי, לתחום שטח או ליצור מסגרת

spaces

tachsharsheret

  • תך שרשרת
    יש לו קצת יותר נוכחות מאשר לתך פשוט. מתאים לרקמה על קו ישר או גלי. אם רוקמים הלוך וחזור אפשר גם למלא שטח.

spaces

tachmechona

  • תך מכונה
    כמו תך פשוט. האמת, שמהצד השני הוא נראה כמו תך פשוט. מתאים לרקום על קו ישר או גלי.

spaces

tachmiluy1

  • תך מילוי
    תך המורכב מהרבה תכים קווקוויים קצרים וצפופים – ישרים או אלכסוניים, שביחד ממלאים שטח. לא כדאי לרקום תכים ארוכים מדי, כי יווצרו חוטים רופפים שנתפסים ונשחקים בקלות. מתאים למילוי אותיות ושטחים קטנים.

spaces

tachshinayim

  • תך שיניים:
    יכול לעמוד בפני עצמו או לתחום חתיכת בד למילוי שטח. (עוד ידובר בו בטיפ על אפליקציה)

spaces

tachbolet1

  • תך בולט
    תך המורכב משני שלבים:

שלב ראשון: תך ארוך בחוט עבה או כמה חוטים ביחד.

tachbolet2

שלב שני: מעל החוט העבה רוקמים תכים קטנים וצפופים. בגלל החוט העבה שמתחת, הרקמה מקבלת נפח והבלטה. מתאים לאותיות ולקוים תוחמים.

tachbolet3

אפשר לרקום גם תכים צפופים כמו בתך שיניים, לקבלת מראה קצת שונה.

spaces

tachkesher

תך קשר

נקודות. מה יכול להיות יותר חמוד מזה? את התכים הקטנים המתוקים האלו אני אוהבת במיוחד. חשוב למתוח את החוט שיוצר את הקשר על גבי המחט לפני שמושכים את המחט אל הצד השני של הבד. אם לא – קיבלתם סתם קשר בחוט וזה לא חמוד בכלל.

spaces

flowers

פרחים פשוטים

פרחים פשוטים ומתוקים אלו עשויים מתך קשר (נקודה) במרכז, ומסביב תכים בודדים של תך שרשרת ( הפרח מימין), או תכים ישרים (הפרח משמאל).

spaces

טיפ #5:

רקמה עם בד-עזר

waste canvasblanc

סליחה, מה זה?

זה כמו גלגלי עזר לאופניים, רק לרקמה. (בטח יש לו גם שם מקצועי אחר. לא מכירה, אז בינתיים אני מכנה אותו בד-עזר. אם מישהו יודע לקרוא לילד בשמו, שיכתוב לי תגובה. אשמח להחכים!)

באנגלית קוראים לבד הזה waste-canvas והוא נמכר בחנויות היצירה. אפשר לצורך העניין להשתמש בבד גבינה (אריג כותנה עם חוטי שתי וערב עבים עם רווחים ביניהם, נפרם בקלות), אבל להזהר לא לתפור אל תוך הסיבים עצמם אלא רק בחורים שביניהם.

נתחיל מזה שהבד הזה די שקוף, ולפעמים יש לו גם פה ושם חוטי שתי וערב בגון שונה, כדי לעזור לנו להעתיק את הדוגמא: מניחים את הבד-עזר מעל הדוגמא, מעתיקים בטוש בלתי מחיק, וזהו.

spaces

מה עושים?

waste1

  • מצמידים את בד-העזר אל הבד האמיתי שאנו רוצים לקשט (נניח – עטיפת הסידור) בתפרים גסים מסביב. אם משתמשים בבד לשטח גדול יותר, אפשר להוסיף גם תפרים באמצע, כדי להחזיק את הבד במקומו

spaces

waste2

  • רוקמים על שני הבדים ביחד: הבד של עטיפת הסידור ובד העזר. נזהרים לא לנעוץ את המחט בתוך הסיבים, אלא רק ביניהם.

spaces

waste3

  • פורמים את התכים שמצמידים את בד-העזר אל הבד של העטיפה

spaces

waste4

  • פורמים לאט ובזהירות את חוטי השתי והערב של בד העזר, עד שגומרים להוציא את כל החוטים

spaces

waste5

  • זהו. נשארנו עם רקמה נקיה ובלי קשקושים מיותרים על הבד.

spaces

מה מצפה לכם ברשומה הבאה?

טיפ #6: איך לצייר על העטיפה

טיפ #7: אפליקציה פשוטה

טיפ #8: אפליקציה עם פליזולין דו-צדדי

טיפ #9: מדבקות גיהוץ להדפסה

טיפ #10: במה כדאי לא להשתמש

השארו עמנו!

spaces

ואם תרצו להגיב ולהרשם לקבלת עדכונים – הרשמו עכשיו ומייל עם בקשה לאישור בדרך אליכם!

אשמח מאוד לשמוע מה אתם עשיתם, ואלו יצירות עשיתם בהשראת הבלוג.

יריד אחד מסוגו ומתלה לכל מִינֵי

{ מסע צייד רעיונות שתחילתו בפתיתי שלג וסופו שלג כבד ורעיונות בשפע }

collage+

להמשיך לקרוא

חנוכיות ברסק עגבניות

{ חנוכיה אחת, שיתוף פעולה ומעשים טובים }

part1

הפעם זה לא היה רעיון שלי. מבטיחה.

יש לי ילד בן שמונה (כמעט) עם רעיונות לא מעטים, ואני נותנת לו את כל הקרדיט על המבצע הזה.

האמת שהתלהבתי גם, והתגייסתי להיות כוח עזר (אחראית רכש, ביצוע חומרים מסוכנים, מש"קית הקפאה ועוד).

זה התחיל ממבצע לקראת חנוכה בבית הספר: תחרות חנוכיות: מי שרוצה מכין חנוכיה (אולי יהיו פרסים). החנוכיות יוצגו בתערוכה בבית הספר, ולקראת חנוכה החנוכיות יימסרו לדיירי בית אבות שזקוקים למעט אור ולהרבה שמחה. להמשיך לקרוא

ספורט חורפי

 { האם עדיין  סתיו, או שכבר התחיל החורף? }
spaces
?????-89 copy
לכל אחד יש את סימני הסתיו שלו:
spaces
נחליאלי,
qn4_012
spaces
שלכת,
spacesred tree+WM
spaces
ריח קלמנטינות בהפסקת עשר
clemantinot copy
spaces
אפרסמון.
afarsemon copy
spaces
אצלי הסימן הראשון של בא הסתיו – ספל תה מחובק בכפות הידיים.
הממממ. להתחמם מבפנים וגם מבחוץ.
spaces
{ ורק המחשבות על חורף בפתח, וקור ובוץ וערימות המעילים והכפפות והכובעים… }
spaces
תופעת לוואי:
עם בוא הסתיו גם מגיע הרשע
                                              המעצבן
                                                 המבהיל
                                                       המפתיע לרעה:

 —— החשמל הסטאטי!!!!

spaces
{ מגעיל-דוחה-!!! }
spaces
אני ממש לא מבינה למה בכל פעם שאני יוצאת מהמכונית ונוגעת עם המפתח בדלת
צצצצצצצצצצצ
יוצאים ניצוצות.
spaces
{ נזכרת: גבי אנד דבי אוחזים מפה ומקל קסמים ומגיעים למקומות רחוקים.
אבל אני לא מגיעה לשום מקום מיוחד. רק נבהלת ומתרגזת ונעלבת }
spaces
שאלתי מומחים, פיזיקאים, מדענים, מתקני הסקות ומנקי שטיחים: הסיבה קשורה כנראה איכשהו ליובש ולשטיחים ולבדים סינטטים, ולכל מיני דברים קטנטנים שקופים וחשמליים שעפים באוויר.
spaces
ניסיתי בגדי כותנה, ניסיתי שיטות הטעיה, ניסיתי לחשים, שיקויים ומילות קסמים.
לא עזר.
אולי זה האנרגיות מבפנים…
spaces
ועוד סימן לסתיו:
spaces
הפתיחה הרשמית של עונת הספורט החורפי:

הסריגה!

spaces
masregot kolageWM
spaces
זה לא שהמסרגות שלי נחות מתחילת האביב עד סוף הקיץ, אני תמיד דואגת שישמרו על כושר גם מחוץ לעונה. אבל –
בסתיו ובחורף סורגים דברים חמימים. תוך כדי סריגה גם הידיים מתחממות.
כמו ספל תה.
בחנות היצירה אני פוגשת את פקעות הצמר הצבעוניות והרכות, ולא יכולה לעמוד בפיתוי.
spaces

שמיכות צמר סרוגות 

את הצמר בצבעי תכלת-תורכיז-כחול מתחלף פגשתי לפני כשנה. כל כולו צבעים עזים ועליזים אך משדר רוך מלטף וחום נעים.
בשקט בשקט הוא לחש לי: קני אותי! אהיה שלך לנצח, אקשט לך את הבית ואחמם את יושביו!
הייתי מוכרחה. רחמים, חמלה.
ניכסתי לעצמי שמונה פקעות רכות, וחזרתי הביתה מלאת מרץ ונחישות.
כמה מילות קסמים, כמה שבועות, ואהפכנו לשמיכה רכה!
מסרגה אחת, המון עיניים, עמודים עמודים עמודים.
spaces
״מה זה?!?!״ שאלו הילדים.
״ ׳זאת׳. לא ׳זה׳. זאת תהיה שמיכה חדשה לסלון. נוכל להתכרבל״.
״איכס. בסלון?!״
״מתי?? בעוד חמש שנים?!״
״בשביל מה צריך שמיכה בסלון?״
"סתם בלאגן"
spaces
היו עוד כמה תגובות לא אוהדות.
קדימה, חברים. מדובר בתרפיה…
spaces
הפוגה: ספר ילדים מתוק
The Carrot Seed
carotseed
כתבה רות קראוס, איורים: קרוקט ג'והנסון
spaces
למה זה קשור?
זהו ספר ילדים עתיק וטוב, על ילד שזורע זרע של גזר.
אבא ואמא והאח הגדול אומרים לו שוב ושוב: זה לא יגדל. זה לא ילך.
והילד המשיך לעשב ולהשקות.
spaces
שאני אגלה את הסוף?
אני לא רוצה להרוס, אבל בסוף יש ציור של מריצה עמוסה ב —
spaces
{ רגע, אני צריכה להמשיך את סיפור השמיכה ותבינו לבד }
spaces
כעבור כמה ימים:
spacesblanket1colage
spaces
״מתי הספקת את כל זה
וגם – ״אני קודם״
וגם – "זה נעים"
וגם – ״אמא, תלמדי אותי לסרוג״ (?!?!?!!!)
spaces
IMG_5770 copy
{ הו! לרגע הזה ייחלתי מכל הרגעים כולם! }
spaces
 ובערב שבת, ארבעה ילדים גדולים וקטנים ניסו להתכסות בשמיכה אחת.
spaces
במקום להוציא אנרגיות ב"אמרתי לכם!!"
חיכיתי ליום ראשון, ביקרתי שוב בחנות הצמר וקניתי אספקה לשמיכה מספר שתיים.
spaces
?????-53
spaces
{ אני אוהבת את התנועות המונוטוניות של הסריגה. זה מרגיע. לא צריך להתרכז. אפשר להרהר, אפשר לשוחח בטלפון, אפשר לחלום, אפשר להפסיק מתי שרוצים או מתי שצריכים. כשהשמיכה מספיק גדולה אפשר להתכסות תוך כדי. }
spaces
ואז כבר אי אפשר היה לעצור אותי: כל ילד קיבל גם שמיכה אישית לחדר שלו:
spaces
שמיכת פסים
?????-92 copy
spaces
שמיכת משבצות
?????-93 copy
spaces
שמיכת "תנו לצמר לדבר בעד עצמו"
?????-86
?????-84 copy
spaces
ואז נולדו כובעים וצעיפים
?????-105 copy
spaces
{ על הכובעים ועל הצעיפים אספר בפעם אחרת. }
spaces
ו..
נגמרה העונה.
spaces
כל זה היה לפני שנה,
ומאז נפצחה עוד עונת סריגת שמיכות.
spaces
איך סורגים שמיכה?
זה קל. לא צריך דוגמא מסובכת:
עיניים באוויר, עמודים ועמודים ועמודים.
הלוך וחזור.
ושוב הלוך
ושוב חזור.
עד לאורך הרצוי של השמיכה.
והרבה סבלנות.
spaces
[שימו לב, אני לא מסבירה  איך מחזיקים את הצמר ואיך לסרוג ממש ממש בדיוק. מי שקצת מכיר – מצויין. מי שלא – ינסה לעקוב אחרי התמונות. ומי שזה לא עוזר לו, יכין עוגה טובה ויתחנף לחברה-שכנה-דודה. יש גם הסברים וסרטונים ברשת, וחוגי סריגה עם סורגות נחמדות שישמחו ללמד]
spaces
ובפועל:
spaces
שורת בסיס:
עיניים באוויר ליצירת שרשרת. שורה באורך הרוחב של השמיכה הרצויה. לא למתוח את הצמר ולהדק את העיניים, כדי שנוכל להכניס את המסרגה אל תוך העיניים בשורה הבאה.
sharsheret
spaces
— רגע, סליחה, אני רק שאלה:
איך יודעים כמה עיניים לסרוג בשורה הראשונה?
תלוי בעובי הצמר, בעובי המסרגות, אם זו שמיכה לתינוק או למבוגר.
אם לא בטוחים כמה עיניים לסרוג, עושים דוגמית קטנה של עשרים עיניים (ועוד שתיים לתחילת השורה הבאה), וסורגים כמה שורות.
מודדים את הרוחב של הדוגמית, ומכפילים למידה הרצויה.
למשל: דוגמית של עשרים עיניים יצאה ברוחב של עשרים סנטימטרים, ואתם רוצים שמיכה ברוחב מטר? תכפילו בחמש, כלומר – מאה עיניים.
spaces
שורה ראשונה:
סורגים שתי עיניים נוספות באוויר ליצירה "גובה".
מתחילים לסרוג עמודים שלמים: מדלגים על שתי העיניים הראושנות, וסורגים עמוד אחד בתוך כל עין שיצרנו בשרשרת של שורת הבסיס. כל עין נראית כמו חוליה בשרשרת.
כך עד שמגיעים לסוף השורה.
מסתובבים לשורה הבאה.
sharsheret2 sharsheret4
sharsheret3
sharsheret5
spaces
שורה שניה:
מסובבים את העבודה. סורגים שתי עיניים באוויר ליצירת גובה.
בשלוש העיניים הראשונות סורגים עמוד אחד בכל עין.
משורה זו והלאה, כל עין שנסרוג, נכניס את המסרגה מתחת ל"V" שנוצר מהעין של השורה הקודמת.
בעצם, כל עין שסורגים יוצרת בראשה כזה "V", ממתינה ומוכנה לעין שתסרג מעליה בשורה הבאה.
spaces
אחר כך סורגים בדילוגים: עין באוויר, מדלגים על עין וסורגים את תוך העין הבאה. וכך הלאה.
גם את שלוש העיניים האחרונות סורגים בלי רווח, כלומר עמוד אל תוך כל עין.
spaces
שורה שלישית והלאה:
חוזרים על עצמינו: שלושה עמודים צפופים, סריגה בדילוגים, שלוש עיניים אחרונות: שלושה עמודים צפופים.
spaces
שורה אחרונה:
הגעתם לגובה הרצוי? עכשיו סורגים עוד שורה אחת של עמודים צפופים, כלומר עמוד אחת בכל עין. קצת לא נוח להשחיל את המסרגה בתוך העין באוויר, אבל מתרגלים.
spaces
—- הי, אני רק עם עוד שאלה:
למה? למה צפוף, למה בדילוגים – אמרת שלא מסובך!!!
הסריגה בדילוגים מזרזת את העבודה, חוסכת בצמר ומקנה לשמיכה אווריריות וקלות במשקל.
תארו לעצמכם כמה צמר צריך בשביל שמיכה צפופה, וכמה שזה יכול להיות כבד ולא נוח…
ולמה שלוש עיניים בהתחלה ובסוף?
עם השורה הראשונה (עמוד בכל עין) והעמודים הצפופים בתחילת ובסוף שורה, והשורה האחרונה של עמודים צפופים, נוצרת מעין מסגרת שנותנת לשמיכה יציבות, כדי שהשולים והפינות לא יחליטו להתגלגל.
spaces
סיום: (אם רוצים ואם נשאר כח)
כדי להקנות לשמיכה מראה אחיד עם גימור יפה, סורגים סביב כל השמיכה שורה של חצאי עמודים בחוט  בעל טקסטורה או צבעוניות מעניינת.
?????-50
spaces
שיהיה חורף חם ומתכרבל!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ולמי שמחפש הוראות סריגה מצולמות ומפורטות, ממש צעד צעד, מומלץ לבקר בחנות הוראות הסריגה והתפירה שלי:
better together bluehat+glovessheepppgraypinkhatalleymainGray beachbag
spaces
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שאלות? תגובות? רוצים לקרוא עוד ולקבל הודעה בכל פעם שאני מעלה רשומה חדשה?
הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, ובקשה לאישור תגיע אליכם (וכל שתצטרכו לעשות זה ללחוץ על אישור. זהו)

לצנצן אוצרות

תמונה

פעם, כשיהיה לי בית חדש, יהיו בו שולחן גדול, מטבח מרווח, הרבה חלונות , גינה ירוקה ו… מקום לאחסן בו את כל חומרי היצירה שלי.

כך חלמתי הרבה זמן,

ולפני שנה, התגשם לנו הבית שעליו חלמנו.

הבית החדש רחב ידיים, מהמטבח עולים ניחוחות בישול, סביב השולחן הגדול יושבים לסעוד ולשוחח בני משפחה ואורחים. הגינה ירוקה ופורחת, וכמובן – יש לי סטודיו משלי.

וכדי להתחיל ליצור, הייתי צריכה לארגן לעצמי מרחב מזמין ליצירה. אני בטוחה שיש עוד אנשים בעולם שמבינים למה סביבת העבודה צריכה להיות נוחה, מתאימה ומזמינה ליצירה. להמשיך לקרוא

חמישה לעשר. ההכנות בעיצומן.

jars2

חשבנו שנשבור את הראש. חשבנו שנשנה את דעתנו שוב ושוב. חשבנו שיהיו ויכוחים.

אבל לא.

הסכמה מלאה: נכין צנצנות מקושטות במסיבת יום ההולדת.

{ אתם בטח חושבים שאני כל כך משתדלת למחזר, שאני אפילו ממחזרת את הרשומה הראשונה בבלוג.

יש בזה משהו. אפשר לקרוא לזה: צנצנות חלק ב'. אפשר גם: יישום. אפשר גם: דיווח מהשטח }

להמשיך לקרוא