{ חמצֵי כל העולם – התאחדו!!! }
הנה הגיע השלב הזה, המאתגר, שבו צריך בבת אחת:
א. לחסל את החמץ
ב. לא לקנות חמץ
ג. כן לקנות חמץ להישרדות עד פרוץ חג הפסח
ד. לדאוג שהילדים לא יהיו רעבים.
ה. לדאוג שהחלקים שכבר טיהרנו בבית ישארו בסטטוס ״כשרים לפסח״.
חידת הגיון.
ולא זורקים אוכל. ככה זה. לא משנה מאיזו תפוצה הגעתם.
זה הזמן להיות יצירתיים, ולנסות להמציא המצאות שיעזרו לטפל לפחות בכמה סעיפים.
בשלב הזה של לוח השנה, אני פותחת את המזווה, מוציאה כל מה שדינו להתחסל לפני פסח, ומניחה על השיש.
עם תנועות ידיים מעגליות ואצבעות פרוסות, אני לוחשת כמה לחשושים ממלמלת מילות קסמים, ובסוף מצווה: ״ויהי אוכל לשבת!!!!״
{ובאופן מפתיע מאוד, בשלב הזה של השנה מופיעים במגירה הרבה מאוד סוגרנים כאלו, שבימים כתיקונם קשה מאוד למצוא אחד פנוי }
לא אוכל לפרט מה בדיוק קורה ואיך – אני בכלל לא יודעת להסביר ובטח שלא לשחזר כל מיני לביבות, מרקים ותבשילים שנוצרים משילובים לא צפויים, אשר באופן מפתיע גם יוצאים טעימים (עין ערך: מילות קסמים) ושנזללים כולם כאחד.
לסגנון הבישול הזה אנחנו קוראים בקיצור: ״אַ-לַה-מַה-שֶיֶשוֹ״.
(כלומר: ממה שיש במקרה בבית).
כך נולדו פעם כדורי השוקולד האלו.
אין פה מתכון מדוייק, והכמויות הן בערך, אבל יש כאן עקרון חשוב אחד: כל מה שמצופה שוקולד נחשב טעים.
במיוחד אם מה ששמים בפנים הוא טעים מלכתחילה.
המצרכים:
4 כוסות חומרים יבשים: שאריות של חמץ טעים: דגני בוקר, בסקוויטים, עוגיות, חטיפי גרנולה. אפילו ביגלה אם אתם אוהבים קצת מלוח בתוך המתוק. מודדים לפני שמכניסים למעבד המזון.
1 כוס אגוזים: איזה שאוהבים, כולל קוקוס, שקדים ועוד. (אם רוצים)
בערך כף של פירות יבשים חמצמצים, למשל משמשים מיובשים. (אם רוצים)
6 כפות חומרים דביקים: ממרח תמרים, טחינה גולמית, נוטלה, ממרח שוקולד אחר, דבש, ריבה, חמאת בוטנים ועוד.
1 כפית יין מתוק (אם רוצים)
לציפוי:
250 גרם שוקולד: שוקולד צ׳יפס, שוקולד בטבלה. משובח או פשוט. הכל הולך.
כפית שמן
רצוי מאוד: מעבד מזון.
כ-60 כדורים בגודל 2 ס"מ.
שימו לב:
• חשוב שכל המרכיבים יהיו בתוקף. זה אוכל, לא כולבוייניק.
• אם יש בסביבה אנשים עם אלרגיות לאוכל, הקפידו לזכור מה שמתם בפנים. לא נעים להרעיל אנשים, במיוחד לפני פסח.
אופן ההכנה:
כל הפטנט הוא האיזון בין חומרים יבשים וחומרים דביקים.
מכיוון שאין כאן מתכון מסודר והכמויות הן רק בערך, אתם מוכרחים לסמוך על ההיגיון הבריא.
באופן עקרוני:
• מכניסים למעבד המזון את החומרים היבשים: דגני הבוקר, הביסקוויטים ועוד. טוחנים לפרורים. מוציאים לקערה.
• טוחנים את האגוזים – אם יש ואם רוצים. אפשר להמיר את אותה הכמות בעוד דגנים ועוגיות.
• שמים בכלי קטן כחצי כוס מהפרורים. רזרווה.
מחזירים את הפרורים למעבד המזון, ומוסיפים את החומרים הדביקים. מפעילים את המעבד בפולסים קצרים, עד שנוצרת עיסה דביקה שאפשר לכדרר ממנה כדורים קטנים בקוטר שני סנטימטר.
אם יבש מדי – מוסיפים עוד חומר דביק.
אם רטוב מדי – מוסיפים פרורים (ממה ששמרנו קודם).
אם אין מעבד מזון, אפשר לפורר את העוגיות וכל הנ"ל בתוך שקית סגורה היטב, ו"לרדד" עם מערוך כדי ליצור פרורים בגודל הרצוי. מעבירים לקערה ומערבבים עם החומרים הדביקים.
כדאי לטעום מדי פעם את התערובת ולוודא שזה טעים ולא מתוק מדי.
יוצרים כדורים קטנים עם ידיים רטובות, ומניחים על מגש מרופד בנייר אפיה. מניחים במקפיא לחצי שעה לפחות.
בינתיים מדיחים כלים, מנקים עוד חלון לפסח. מסדרים עוד מגירה. מסמנים "וי" ברשימת המעשים הטובים.
• ממיסים את השוקולד והשמן בכלי חסין במקרו:
מפעילים את המיקרו למשך שלושים שניות בכל פעם, ומערבבים בין לבין, עד שהשוקולד נמס לגמרי.
מוציאים את הכדורים מהמקפיא. טובלים את הכדורים בבריכת השוקולד, בכל פעם קצת, מוציאים עם כפית ומניחים על נייר האפיה.
מכיוון שהכדורים קפואים, השוקולד מתקשה מיד.
שומרים במקרר או במקפיא, זוללים בין לבין, ומחלקים בכוח לעוברים ושבים.
העיקר לא לזרוק אוכל.
אני מוכרחה להוסיף משהו:
אם אתם עדיין מחפשים את המתנה המושלמת לחג לילדים, לילדות ולכל מי שאוהב ספרים, חרוזים ומצב רוח טוב:
לקרוא עוד על הספר "מיץ משמש בכוס עם קש" לחצו כאן.
חג שמח!
(תגובות יתקבלו בשמחה)
דבק+נייר+מספריים 
תודה על הרעיון הנחמד, העברתי הלאה למשפחה.
פסח כשר ושמח!
פינגבק: עוגיות זרעונים | דבק+נייר+מספריים
פינגבק: תאכלו עוגות | דבק+נייר+מספריים