יש אנשים שאנחנו פוגשים שוב אחרי עשרים שנה
וממשיכים את השיחה מאותה נקודה בה הפסקנו
כאילו לא נולדו-גדלו ילדים בינתיים
כאילו לא למדנו-התקדמנו-החלפנו עבודה פעמיים
כאילו אין קמטים בזויות העיניים
אנחנו ממשיכים לצחוק מאותה נקודה
ובאותה הרוח
כמו לפני עשרים שנה.
אולי קצת יותר. מי סופר
אין לי הרבה מה להוסיף ולכתוב, הכל כבר נאמר בהתכתבות בווצאפ.
{נכון כיף לקרוא התכתבויות של אחרים? ברשות, כמובן.}
(התמונה מכאן)
יצירה שהתחילה והסתיימה עם המון חיוכים בדרך.
ובטח שאני אשמח להכין עוד ועוד דיוקנאות מגזרי נייר –
אפשר גם של סבא וסבתא, וחתן וכלה
רק תזמינו!
אני רק צריכה תמונה טובה, קנווס וצבע, וניירות, ודבקים, ומספריים,
ואבקת קסמים.
והנה התמונה והרשומה שממנה הכל התחיל –
דבק+נייר+מספריים 