{ חנוכיה מהירה למאותגרי יצירה }
רציתי ליצור חנוכה חדשה.
היו לי אלף רעיונות אם לא יותר.
אולי כמעט מליון. כמעט.
אבל שום דבר לא היה מספיק מסקרן או מוצלח או אפשרי
או מספיק במצב הרוח הנכון
בשביל להתלכלך.
וחייבים שיהיה בטיחותי!
{ הכי חשוב! } להמשיך לקרוא
הבלוג דבק+נייר+מספריים { הופכת ארבעה קירות לבית } מארח את גברת כנרת,
מהספר "מִיץ מִשׁמִשׁ בּכוֹס עִם קַשׁ" (הוצאת "צפרא", אביב 2012).
הרשו לי להציג את גברת כנרת.
עוד לא בת שלוש, וכבר יש לה דעות מגובשות
(בעיקר מה היא רוצה לשתות)
וגם כמה תוכניות לעתיד: להמשיך לקרוא
{ שוב גיחה למטבח. התירוץ: חייבים. יום הולדת חשוב! }
נגיד שאת ילדה בת אחת עשרה.
אבל בדיוק אחת עשרה, כלומר – יום הולדת.
ובדיוק אז, ביום המרגש המיוחד החמוד והמתוק מכל ימים –
– כי רק פעם אחת בחיים מזדמן לך להיות בת אחת עשרה בדיוק –
מתגלות לך שתי הפתעות.
את הרי היית קצת עצובה קודם, כי בדיוק ביום החשוב הזה אבא ואמא שלך היו בחופשה בארץ מאוד רחוקה (והם כבר חזרו עם מתנות וחיבוקים)
ואיזה מזל שיש לנו חברים טובים עם מקום במקפיא
שארחו את העוגה הזאת (במקפיא), וגם אותך (לא במקפיא)
ופתאום ככה, צהריים, סעודת שבת – הכל כרגיל
ואז —
{ הפתעה #1 }
לקבל דרישת שלום מאמא בצורת עוגת קרם ורדרדה מבחוץ. { קינוח }
וכשפורסים את העוגה – – –
{ הפתעה #2 }
שכבות שכבות שכבות של עוגה קלילה,
כל אחת יותר סגולה מחברתה!
{ הבהרה: הרשומה אינה מכילה שום מידע בוטני }
בבת אחת מגיע חג הסוכות.
וכל הדברים הטובים ביחד – הסוכה, האורחים, הבישולים
וכמובן – הקישוטים.
ונכון שיש קישוטים משנים קודמות
והרבה, האמת.
אבל בכל שנה גם נהרסים חלק מהקישוטים מהגשם –
וזה בהחלט תירוץ להכין קישוטים חדשים.
והרבה. באמת.
אני מאלו שנהנים להכין כרטיסי ברכה. ניירות, דבקים, צבעים והפתעות.
בכל שנה, תוך כדי רשימות הבישולים, והחיפוש אחרי בגד חדש לכל אחד מבני המשפחה, והזמנת האורחים,
ורשימת משאלות לכל מיני דברים שהלוואי הלוואי אספיק לעשות לפני ראש השנה —
יש שם כל מיני דברים ברשימה, כמו –
ל"החליף נורה בחדר שינה"
ו"לתרגם את הבלוג לאנגלית"
וגם – "לצבוע את המרפסת"
וגם – "לסדר את הסטודיו"
וגם – "לסיים אלף עבודות מותחלות"
וגם –
אני בדרך כלל מצליחה להגשים בערך חמישים אחוז מהמשאלות שלי לעצמי.
וזה עוד הרבה לפני הרשימה שאני מאחלת לעצמי להספיק או להגשים או להשתפר בשנה החדשה.
אבל דבר אחד אני לא מפספסת:
כרטיסי ברכה לשנה טובה. להמשיך לקרוא
עוד הרבה לפני הצלצול הראשון –
עוד הרבה לפני שקונים ילקוט חדש –
עוד הרבה לפני שמכינים תיק לים וכובע קש –
עוד הרבה לפני שעושים תוכניות לחופש הגדול – – – –
אני כבר מתכוננת לראש השנה.
למה? כי —
רימונים. רימונים. רימונים.
אני מוקפת רימונים!
מכל הסוגים. מכל המינים. מכל הכיוונים. להמשיך לקרוא
אז מישהו קבע שהיום האחרון של חודש אוגוסט הוא בלוג-די.
כי אלפי הורים עסוקים בהכנות אחרונות לקראת תחילת שנת הלימודים (השגרה המבורכת!) ולפני שילוח הילדים לגנים ולבתי הספר, ובדיוק היום יש להם זמן לשבת בנחת ולקרוא: כל המחברות והספרים עטופים, כל העפרונות מחודדים, כל הילדים רגועים.
וגם מי שעדיין לא הורים, בטח שמח שהחיים חוזרים למסלולם.
בבלוג-דיי כל בלוגר ממליץ על חמישה בלוגים אחרים. יום פירגון עולמי.
בשבילי חמישה זה קל. חמישה זה מה שאני מרשה לעצמי. (עם חריגות קלות וגם כבדות). אחרת כבר מזמן הייתי נסחפת (קרה) והילדים שלי היו אוכלים רק ביגלה כל היום, הכלים היו נערמים בכיור, הררי הכביסה היו ממתינים. ואני מכירה עוד מישהו שבכלל לא היה שמח. בכלל.
ואם הייתי קוראת בלוגים מקסימים ומעוררי השראה כל היום, לא הייתי מספיקה ליצור ולתחזק את "פומגרנטרי" ו"שיק-מנגו" – החנויות בהן אני משווקת את עבודות היד שלי,
ואם הייתי מתמכרת רק לקריאת בלוגים, גברת כנרת, מהספר "מיץ מישמיש בכוס עם קש" היתה מאוד נעלבת שאני לא לוקחת אותה לבקר בבתי ספר ובגנים, ולספר על תהליך הוצאת הספר לאור.
ואם הייתי מרשה לעצמי להסחף, לא היה לי זמן לכתוב בבלוג הזה, שכבר מלאה לו שנה ואני מאוד מאוד מאושרת!
נענית לאתגר, ומביאה בפניכם קישורים לחמישה (מתוך המון) בלוגים מעוררי השראה, מעוררי קנאה, מעוררי בלוטות-רוק
ובעיקר – משמחים אותי מאוד.
בגלל הכתיבה. בגלל הצילומים. בגלל ירושלים. בגלל שאני רוצה לאכול כל מה שהיא מצלמת. ובגלל שאני כבר רוצה את הספר החדש והמתוק.
בגלל בצבעים. בגלל הכתיבה. בגלל הטעם הטוב. בגלל שהכל שם מגיע מהלב. והכל שם טוב.
בגלל שפע הרעיונות. בגלל הנדיבות בהמלצות. בגלל שתמיד שמחות זה שמח.
בגלל שיש שם המון חומר מלמד ומחכים. בגלל החיוך. הרשימה עוד ארוכה. תכנסו ותבינו.
בגלל הכתיבה. בגלל הכתיבה. בגלל הרגישות. בגלל הכתיבה. (כבר אמרתי?)
יום-בלוג שמח! ותחילת שנת לימודים פוריה ויצירתית!
דבק+נייר+מספריים 