{ חנוכיה מהירה למאותגרי יצירה }

רציתי ליצור חנוכה חדשה.

היו לי אלף רעיונות אם לא יותר.

אולי כמעט מליון. כמעט.

אבל שום דבר לא היה מספיק מסקרן או מוצלח או אפשרי

או מספיק במצב הרוח הנכון

בשביל להתלכלך.

וחייבים שיהיה בטיחותי!

{ הכי חשוב! }

 חנוכיה עם מצופים – הגרסה המקוצרת *

{ *אם תמשיכו לקרוא לפני שתרוצו להכין אחת כזו משלכם – רגע! לא עכשיו! תוכלו לקרוא בהמשך גם את הגרסה המלאה, ההרפתקנית, רצופת הנסיונות ומלווה כשלונות. כן. על כל הצלחה קטנה יש לי כמה וכמה נסיונות מחכימים. }

תוך כדי שיטוט בחנות היצירה, נתקלתי בכלי הזה

וידעתי שהוא הולך להפוך לחנוכיה הבאה!

קניתי גם נרונים צפים

ועוד כוסית בשביל השמש

והרבה (לא מספיק. עוד הרבה!) חלוקי נחל וגולות מזכוכית בצבעים שאני מאוד אוהבת.

מים וגפרורים יש לנו בבית.

הגעתי הביתה.

אם לא הייתי נתקפת ביצר ההרפתקנות שבי ומנסה כל מיני טריקים, הייתי יכולה לסיים בדקה אחת של עבודה – – –

הייתי מניחה את הכוסית של השמש בפנים – –

וממלאה את הכלי בחלוקי זכוכית צבעוניים – –

הייתי ממלאה את הכוסית בחלוקי זכוכית בצבע שונה – –

הייתי מוזגת מים מן הכד – –

הייתי שולחת את הנרונים להשתעשע בבריכה. בכל יום כמה נרות שצריך – –

הייתי מוסיפה כמה חלוקי זכוכית כדי לייצב את הנרונים שישחו בקו ישר – –

והייתי מדליקה את הנרות כדי לבדוק אם זה עובד.

{ זה עובד!!! }

ולסיים את המבצע בחמש דקות כולל צילומים.

אבל כאמור – הייתי חייבת לנסות כל מיני דברים משונים. { עכשיו אפשר להמשיך לקרוא }ֿ

חנוכיה עם מצופים – הגרסה הארוכה ולמודת הנסיונות

רציתי להוסיף על החנוכיה את כיתוב "הנרות הללו קודש הם".

הכנתי שבלונה על מדבקה מיוחדת – שקופה וועבה.

קניתי צבעי אקריליק המיועדים לציור על זכוכית.

לפי הבטחות היצרן, הצבע אינו יורד במדיח כלים.

הו! אני בטוחה לגמרי שהצבע אינו יורד במדיח הכלים, כי הוא מתקלף בקלילות עוד הרבה לפני!!!!

מה זאת אומרת לפני? כשהסרתי בעדינות את השבלונה, הצבע של האותיות הוסר בנונשלנט יחד עם המדבקה.

אוף. אוף. אוף.

ניסיתי שוב.

{ לא הצליח }

לא התייאשתי, וחשבתי על שינוי כיוון.

בקושי הצלחתי להמתין ליום המחרת, ולרוץ לחנות לקנות את משחת צריבת הזכוכית.

הקפדתי על הוראות היצרן:

הדבקתי את השבלונה (הייתי צריכה להכין חדשה) והגנתי מסביב עם נייר דבק

מרחתי את המשחה בעדינות בשכבה עבה

המתנתי דקה אחת בלבד ושטפתי במים

נגבתי עם מגבת נייר

וזה הצליח!!!!

התאהבתי! אני חושבת שאני רוצה עכשיו לצרוב כל יום,

כל היום,

על כל הזכוכיות ועל כל החלונות ועל כל הכוסות שבבית!

זה כיף גדול וזה באמת מצליח, וזה הרבה פחות מסובך ממה שחשבתי!

הבעיה היחידה היא שכמעט ולא רואים את הכיתוב על החנוכיה הזו.

חבל.

אבל –

למדתי ונהניתי, וזה לא פחות חשוב.

{ עכשיו תחזרו לתחילת הרשומה ותעיינו בתמונות ותגידו לי את אתם מצליחים להבחין בצריבה… }

אז בסופו של דבר יש חנוכיה.

יפהפיה.

צוחקת בה האש.

ושׂחה לי בלאט שטוב להעז ולנסות (בזהירות), וטוב ללמוד גם מכשלונות.

בכל יום נשים נר אחד נוסף. לא הכל בבת אחת, שיתרגלו לאט לאט. (ותודה לרונית עם ההערה!)

בהמשך החג נצטרך להשתמש בנרות קצת יותר קטנים כדי שיכנסו כולם, או להוציא את השמש מהבריכה, שישגיח מהצד שהנרות לא ישתוללו.

ואפשר לגוון ולשנות: אפשר לוותר על הבריכה הגדולה ולהעמיד זו לצד זו כוסיות ממלואות בחלוקי נחל בצבעים שונים. או זהים. או לשים אבנים במקום זכוכיות. או רק מים בכוסיות בלי אבנים בכלל. או להדביק קישוטים על הכוסיות מבחוץ…

אין סוף. אשמח לקבל תגובות עם תמונות של חנוכיות שהוכנות בהשראת הרשומה הזו!

ובהמשך צפוייה גם מסיבת חנוכה, ועוד רשומה מתבשלת (מִטגנת??) אצלינו בבית עם כמה פטנטים ורעיונות על ההכנות למסיבה.

הרשמו לעדכונים, הפיצו והגיבו, כן?