המשפחה, החברים, הילדים, הנרות, הברכות, השירים, הביחד.

כל הסיבות לארח בחנוכה.

גם האוכל.

{ בעיקר האוכל }

בכל שנה משתדלים לא להגזים,

בכל שנה מגזימים מחדש.

בכל שנה משפרים מַתכונים, משתפרים באופן כללי.

חושבים: עומדים או יושבים?

ליד השולחן או מסתובבים?

מזנון או שולחן ערוך?

והכיבוד? אוכל אצבעות או מנות?

מרק? – אם הילדים מתרוצצים אז לא

סופגניות? – הלב אומר כן. פעם בשנה.

אבל אם כולם ממילא שומרים/סופרים/מלאֵי-מצפוּנים – צריך להתאים —

מחליפים את רוב מוטיב השמן בטיגון – בשמן זית טוב (רוטב, מטבל, מלמטה, מעל) במקום בטיגונים.

טעים!

טיגונים? רק קצת. טיפ-טיפה, שיספיק (הנזק) לשמונה ימים.

והילדים? – כמה זמן באמת אפשר לשחק בסביבונים על מטבעות שוקולד?

כדאי למצוא גם לילדים פעילות לפני שיחריבו את כל הבית או זה את זה

פסיפס עתיק ומשודרג

כשחושבים על יצירה לילדים תוך כדי מסיבה, חשוב שיתקיימו כמה תנאים:

-> אפשר לארגן מראש (כי בשעה שלפני המסיבה אני עסוקה בליבוב לביבות)

-> שהילדים יוכלו לעבוד בעצמם או עם עזרה קלה של הורה או אח גדול

-> שלא יצטרכו להמתין לייבוש

-> שתהיה תוצאה מיידית ובלי לכלוך

-> וכמובן – שיהיה קשור לחנוכה.

 

הרעיון הזה בכלל לא חדש, אני זוכרת את עצמי עושה כזה בכיתה אל"ף עם נייר צלופן כחול ואדום וצהוב, שהודבק בדבק פלסטי מטפטף, ושהתגלגל והתקלף עוד לפני שהגיע לחלון כדי שנוכל להנות מזיו השקיפות הצבעונית.

השדרוג הוא בשימוש בגזרי נייר משי ובטפט שקוף – הדבק כבר בפנים, הנייר צבעוני, וזה תמיד מצליח. תמיד!!!

מצרכים:

 

בריסטול שחור – חצי שמינית לכל ילד מספיק בהחלט

צורות גזורות מבריסטול או שאריות קרטון של קורנפלקס: כד קטן, סביבון, נר, חנוכיה ועוד.

ניירות משי בצבעים שונים

טפט שקוף

עפרון

מספריים

 

 אופן ההכנה:

כדאי מכינים מראש:

קוצצים את נייר המשי לקוביות בגודל 1.5 על 1.5 ס"מ (לא חייבים לדייק!)

בעזרת עפרון, משרטטים על כל בריסטול שחור צורות בהשראת חנוכה

גוזרים לאורך הקו ומשאירים את ה"חלון"

גוזרים חתיכות טפט בגודל שיכסה את שטח ה"חלון"

מקלפים את נייר ההגנה

מדביקים את הטפט

ומצד שני מחזירים את נייר ההגנה.

עד כאן מכינים מראש.

חמש דקות לפני שהאורחים מגיעים, מסדרים את החומרים על שולחן בצד. זהו.

הילדים יוצרים תוך כדי המסיבה, שום דבר לא נמרח או מטפטף או מלכלך. { ריבועי נייר משי עלולים להתפזר בכל הבית. אבל זה לא נחשב לכלוך.)

סימניה לכוס שתיה

בזמן שהילדים עסוקים והנים, ההורים מפטפטים, אוכלים ושותים.

זה בטח לא קרה לכם אף פעם {אף פעם! } –

החזקתם כוס, שתיתם לגימה. מישהו קרא לכם לחדר השני,
הנחתם את הכוס
וכשחזרתם –
כבר לא ידעתם אם זו הכוס שלכם או של מישהו אחר.

אז הנה פטנט לסימון כוסות.

זה כל כך פשוט וגאוני בעצם הרעיון ובעצם הביצוע:

מצרכים:

ניירות בריסטול צבעוניים (שאריות קטנות יתקבלו בשמחה!)

חותכנים (פאנצ'ים) בצורות שונות או סתם מספריים

מנקב חורים רגיל

גומיות קטנות (הנה משהו שאפשר לעשות עם הגומיות האלה מהריינבו-לום שאף אחד לא יודע מה לעשות איתם אחרי שנגמרה העונה)

אפשר גם: אטבים צבעוניים

 

תהליך ההכנה:

חותכים צורות מניירות בצבעים שונים בעזרת מספריים או חותכנים

מחוררים כל צורה עם מנקב חורים פשוט

משחילים את הגומיה דרך החור, כך שנוצרות שתי לולאות משני הצדדים

משחילים לולאה אחת בלולאה השניה

מלבישים את הגומיה על רגל של כוס שתיה.

 

אם גוזרים צורות פשוטות במספריים או אם משתמשים באטבים, משחילים את הגומיה דרך האטב באותה השיטה.

 

סימוני מקום על כוסות

שוב, משהו שלא קרה לכם אף פעם בחיים:

השולחן ערוך, סוף סוף מצליחים לכנס את כל האורחים להתיישב סביב השולחן,

ואז אף אחד לא יודע איפה לשבת. מישהו מתיישב, מבקשים שיזוז כסא אחד. אחד הילדים רוצה לשבת ליד אמא. תזוז עוד אחד. רגע, שמרתי מקום לאשתי לידי, כבר שתיתי מהכוס הזו, אולי תעבור למקום אחר… הזמן נמרח, מישהו נעלב, לא נעים.

טרחה קלה מראש פותרת הרבה מהומות!

מצרכים:

ניירות צבעוניים עבים

צורת כד, סביבון, נר וכדומה, בערך בגודל 6 ס"מ.

מספריים

עיפרון

עט סימון

נייר דבק

 

תהליך ההכנה:

משרטטים את הכד על גבי הנייר הצבעוני כמספר הסועדים

גוזרים את הכדים, וגוזרים מהשאריות מלבנים באורך 4 ס"מ וברוחב 1 ס"מ

כותבים על כל כד שם של אחד המוזמנים

הופכים את הכדים, ומדביקים מאחור שתי רצועות נייר דבק, עד לחצי מגובה הרצועה.

יוצרים קפל בחלק התחתון של הרצועה

תולים כל כד על שולי הכוס, עורכים את השולחן מראש ומונעים בעיות וויכוחים.

ומה אוכלים?

לא יכולה להמנע מקצת אוכל. הפעם שולחת אתכם לרשומה טעימה משנה שעברה:

על הביסים: { סופגניות דמה אסוניות בדרכן }

רוצים עוד? 

חנוכיה למאותגרים? כאן!

וחנוכיות ברסק עגביות? כאן!

וסרטון על אותו פטנט לסימון כוסות, רק עם רימון? כאן!

 

שיהיה לכולם חג אורים שמח וצבעוני!

וכמובן – אשמח לקבל תגובות!