לפי התאריך צריך להפוך דף בלוח השנה.
כן, יש לי גם לוח שנה בטלפון. פעיל ועמוס עם תזכורות וצפצופים,
ויש גם לוח שנה על הקיר במטבח.
עם ציורים בימים של יום הולדת,
ועט צמוד שאסור לקחת בשום אופן,
ומחט שננעצה פעם באחד הדפים וחשוב שתהיה בהישג יד,
ואטב, וסיכת תיק-תק, ופתק עם מספר טלפון חשוב – – –
כזה לוח שנה שאמא שולחת לקראת החגים, שבכל חודש הופכים בו דף.
מבחינתי, זה ששנת אלפיים ואבע עשרה הופכת לאלפיים וחמש עשרה זו לא חגיגה מיוחדת, אלא עניין טכני.
אני אישית לא מסכמת ולא מקבלת החלטות לעתיד.
את זה כבר עשיתי לפני ראש השנה, זה שחל בחודש תשרי.
אבל צוות וורדפרס, שעליו מרחפות { באופן נשגב מבינתי } המילים והתמונות בכל רשומה שאתם קוראים כאן בבלוג,
שלחו לי סיכום שנת 2014 של הבלוג.
תודה.
בעיקר סטטיסטיקה.
כשאומרים סטטיסטיקה, כל אחד נזכר במשהו אחר.
אני, למשל, נזכרת במורה לביולוגיה-מגמה. תיכון. די מזמן. כל מיני מילים ואותיות, הגיון שנעלם עם הצלצול בסוף השיעור.
{ בשיעור מתמטיקה זה נשמע כבר יותר סביר }
וסטטיסטיקה זה טוב למחקרים. ולהוכחות. ולפחדים. ולהצלחות.
&&&&&&&&&&&&&
לבלוג שלי יש מאחורי הקלעים. יש גם סעיף סטטיסטיקה.
שם, בסטטיסטיקות, אני רואה כמה אנשים נכנסים לבלוג בכל יום { הרבה! איזה כיף לכם ולי }
ומה אתם אוהבים לקרוא,
ומה אתם מחפשים במנועי החיפוש ומגיעים לבלוג שלי בכונה או בטעות,
ומאיפה אתם בעולם
ולמה הגבתם הכי הרבה.
{ יש כמה כניסות ממקומות מפתיעים! ברוכים הבאים }
ומכיוון שאתם, קהל הקוראים, משמחים אותי מאוד בכל יום – אם ידעתם ואם לא,
גם אתם ראויים להנות כמוני מהנתונים:
הנה מה שכתבו בשבילי בוורדפרס:
"אולם האופרה בסידני יכול להכיל 2,700 איש. בבלוג הזה ביקרו בערך 17,000 פעמים בשנת 2014. אם הבלוג שלי היה אולם האופרה בסידני, הוא היה מוכר את כל הכרטיסים לבערך 6 הצגות כדי שיצפו בו אותה כמות אנשים".