תגית: עשו זאת בעצמכם
משלוחי מנות מחופשים
יש הרבה דברים נחמדים בפורים.
הרבה מאוד דברים.
הרבה מאוד.
למעשה – המון:
תחפושות, שירים, הופעות, רעשנים, קריאת מגילה, סעודת פורים, מסיבת פורים (ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת), אוזני המן, מתנות לאביונים – – –
אה, כן. גם משלוחי מנות.
ולא לשכוח לקחת את הרעשן לקריאת מגילה.
והכל צבעוני, ונוצץ, ומתוק, ומרעיש, ומלכלך.
{ פתאום הנקיונות לפסח נראים מאוד הגיוניים }
והלחץ.
כן. הלחץ.
להמשיך לקרוא
עוגת שוקולד במילוי געגועים

חייבת להבהיר: העוגה הזאת היא
עוגה עם שוקולד אמיתי
עוגה ללא אפיה
עוגה ללא גלוטן
עוגה חגיגית ללא צבעי מאכל
עוגת יום הולדת משמחת במיוחד
עוגה שנשמרת המון זמן (שנים!)
עוגה שלא פוגשים בכל יום
עוגה לילדת יום הולדת מעבר לים. להמשיך לקרוא
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
בת מצוה: שולחן עורך { חלק שלישי }
אנשים מתארגנים.
מזמינים בייביסיטר אם צריך.
מגיעים מוקדם מהעבודה
מתקלחים
מתלבשים יפה
נועלים נעלים
מתאפרים {מתאפרות}
נכנסים לאוטו
לפעמים נוסעים חצי מדינה
ומגיעים לשמחת בת מצוה.
וזה מרגש מאוד, כי הפעם אנחנו הזמנו את כולם לבת המצוה של הבת שלנו.
בת מצווה: האורחים באים {חלק שני}
בת מצווה. רשומות { חלק ראשון }
זה קורה במשפחות הכי טובות:
ילדה נולדת. גדלה לתפארת.
נחת, בריאות ושמחה כמו באיחולים.
הזמן עובר, חוגגים יום הולדת שנה, שנתיים, שלוש… עשר, אחת עשרה –
ובלי לשים לב – פתאום צריך לתכנן בת-מצווה.
מתי נעלם הזמן? ולאן?
כפתורים ושות'
{ אצבעות קטנות: חוג אומנות בגן }
מעניין מה היה קורה לי אם הייתי נכנסת לחדר העבודה של חנוך פיבן.
אולי הייתי מתבלבלת
אולי הייתי מתחילה לסדר ולמיין
אולי הייתי סתם מתעלפת על המקום.
מה שבטוח: היו מתחילות לדגדג לי האצבעות, והראש היה מתחיל להפליג ברעיונות –
והייתי מבקשת בלחש וביראת כבוד –
לנסות
בבקשה
ולהכין גם אני דיוקן מחפצים.
כי אצל פיבן, כל חלקיק ישן של צעצוע שהתפרק, צינור, כפתור, קפיץ או בננה
מקבל חיים חדשים ותפקיד חשוב בתמונת דיוקן שהוא יוצר.
חגיגה של צבעים והומור.
קוסם. לא פחות.
השבוע בחוג האומנות בגן דיפדפנו בספר
What Presidents Are Made Of
של חנוך פיבן
וגם בספר
My Dog Is As Smelly As Dirty Socks
גם של חנוך פיבן, כמובן.
גילינו שם מליון הפתעות מצחיקות, ומיד ניגשנו ליצור בעצמינו דיוקנאות מחפצים צבעוניים.
כדי לקבל אפקט צבעוני במיוחד, השתמשנו בתור רקע בניירות עבים בצבעים עזים
לקט כפתורים וחרוזים, וטבעות גזורות מגלילי קרטון
ודבק פלסטי.
ואצבעות קטנות ורעיונות תמימים.
זה הכל.
לי נשאר רק להסתובב בין האומנים הצעירים, למלא את הכלים בעוד ועוד כפתורים,
לצלם ולהתפעל איך כל אחד לקח את היצירה לכיוון שלו.
וכמה הם נהנו. וגם אני.
אין ספק, יש כאן כמה פיבנים לעתיד!
והנה כמה איורים שלי עם חפצים מהקלמר בתוספת איורים בצבעי מים
(לא ממש פיבן, אבל –), שהכנתי לפני שנה לכבוד הבת שסיימה את לימודיה בתיכון:
ובסטודיו שלי – עסוקה ושמחה;
אני מתכוננת לסתיו ומכינה חבקי מפיות עם עלי שלכת
ומכינה עוד ועוד תמונות-שם לילדים בדגמים חדשים,
ומשתדלת להכין מלאי חומרים לקראת תקופת חגי-המתנות הבאה עלינו לטובה
ומשחיזה מסרגות לעוד ועוד הוראות סריגה
שיהיה לכולנו חורף נעים וטוב.
באמת, שיהיה טוב.
יום חול
בגדי-ים מלאים בחול
מגבות מלאות בחול
קרם הגנה ממולא בחול
צעצועים מלאים בחול…
ראשינו עטורים
"סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים"
(לוין קיפניס)
לחג הזה יש הרבה שמות
והרבה דברים חשובים ללמוד.
הרבה מאכלים טעימים.
והרבה סיפורים.
הרבה דברים יפים.
ואוכל חלבי.
כלבבי.
זה באמת חג מאוד מוצלח!
{ בתמונות שחור לבן מראשית ההתיישבות, הילדים לבושים לבן אוחזים סלסלות, על ראשם מונח חיתול בד, והם עטורים בזר ירק גדול.
ואני תוהה איך הם היו נראים אם כבר אז היו ממציאים את החיתולים החד-פעמיים… }
את הזר הזה הכנתי דווקא בחנוכה, לילדת יום הולדת בת 93, והוא נכלל בכבוד רב באתגר #מאה_ימים_של_יצירה בו השתתפתי, ושיתפתי ברשומה הזאת.
חיכיתי
חיכית
וחיכיתי בסבלנות
– – – עד לחג הביכורים
כדי להסביר ולפרט.

































