"סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים"

(לוין קיפניס)

 

לחג הזה יש הרבה שמות

והרבה דברים חשובים ללמוד.

הרבה מאכלים טעימים.

והרבה סיפורים.

הרבה דברים יפים.

ואוכל חלבי.

כלבבי.

זה באמת חג מאוד מוצלח!

{ בתמונות שחור לבן מראשית ההתיישבות, הילדים לבושים לבן אוחזים סלסלות, על ראשם מונח חיתול בד, והם עטורים בזר ירק גדול.

ואני תוהה איך הם היו נראים אם כבר אז היו ממציאים את החיתולים החד-פעמיים… }

 

את הזר הזה הכנתי דווקא בחנוכה, לילדת יום הולדת בת 93, והוא נכלל בכבוד רב באתגר #מאה_ימים_של_יצירה בו השתתפתי, ושיתפתי ברשומה הזאת.

חיכיתי

חיכית

וחיכיתי בסבלנות

– – – עד לחג הביכורים

כדי להסביר ולפרט.

הזר הזה משולב מפרחי קאלה תוצרת בית, ופרחי בד מכל מיני סוגים שהיו לי באוסף.

חלק מפרחי הבד נקנו כמו שהם, בצרור של פרחים קטנים עם גבעול מחוט ברזל.

חלק מהפרחים היו מחוברים פעם לגבעול פלסטיק ענק. גזרתי אותם בעזרת מספריים, כמה שיותר רחוק מעלי הכותרת, כדי להשאיר לכל פרח גבעול קטן כדי שאוכל לשזור אותם לזֵר.

פרחי קאלה

המצרכים:

עיגולים שטוחים מכותנה (כאלה המשמשים להסרת איפור)

מקלוני אזניים (רצוי עם מקל מנייר ולא מפלסטיק או מעץ)

טוש צהוב פשוט

מספריים

סרט ליפוף ירוק לשזירת פרחים.

אופן ההכנה:

גוזרים קצה אחד של מקלון האזניים

צובעים את הקצה הנותר בצבע צהוב.

מצמידים עיגול כותנה את הקצה הצבוע

ומצמידים תוך כדי מתיחה וליפוף של הסרט הירוק סביב בסיס הפרח. הכי פשוט זה לסובב את הגבעול ולא לסובב את הסרט.

הסרט הזה אינו דביק מצדו האחד כמו נייר דבק, אלא כאשר מותחים אותו (כמו נייר קרפ) הוא נהיה פתאום דביק. קסם!

מלפפים בזווית של 45 מעלות כדי להתקדם לכיוון קצה המקלון. כשמגיעים לקצה אפשר לגזור את הסרט או לקרוע אותו.

וזה מה שיוצא. ככה קלי-קלות חמִידֵי-חמידוּת.

מכינים כמה פרחי קאלה שרוצים. אני השתמשתי בשבעה פרחי קאלה, ואפשר כמובן להכין יותר ולשזור יותר בצפיפות.

 

זר פרחוני

מצרכים:

פרחי בד קטנים ופרחי קאלה מכותנה

חוטי ברזל ארוכים, רצוי באורך של היקף הראש ועוד עשרה סנטימטר לפחות

מספריים

סרט ירוק לשזירת פרחים

קאטר לחיתוך חוט הברזל

אופן ההכנה:

מצמידים פרח אחד לחוט הברזל, במרחק כעשרה סנטימטר מהקצה.

מצמידים+מותחים+מסובבים את סרט הליפוף הירוק באלכסון לאורך חוט הברזל.

אחרי כל ליפוף מוסיפים עוד פרח לזר, (אפשר כמה פרחים במקביל) מסובבים שני סיבובים תוך ליפוף הסרט באלכסון, שני סיבובים, עוד פרח ועוד פרח, וכך מתקדמים עד שמגיעים לאורך הזר הרצוי.

מצמידים את שני הקצוות של חוט הברזל זה לזה ליצירת מעגל, ומחברים זה לזה בעזרת כמה ליפופים של סרט השזירה.

בעזרת הקאטר קוטמים את שארית חוט הברזל ומסתירים את הקצוות בעזרת כמה ליפופים של הסרט הירוק.

זהו.

קצר, נחמד ולא מלכלך!

 

ואיזה כיף שאפשר להזכיר לכם את הרשומה על חג השבועות מהשנה שעברה?

סיפרתי על חלות-מתן-תורה ועל הלבנֶה הכי טעימה וחגיגית ביקום!

שיהיה חג שבועות-מתן-תורה-קציר-ביכורים חגיגי ופורח לכולם!