מחרוזת רימונים מלוחים

 hang+text

{ אצבעות קטנות: חוג יצירה בגן }

ראש השנה – עבר.

יום כיפור – עבר.

סוכות – עבר.
שמחת תורה – עבר.
"אחרי החגים" – עבר.
נותר זמן ארוך ורצוף { ורגוע -אמן } עד להתקפת החגים הבאים.

בינתיים חוגגים שיגרה: השכמה. ארוחת בוקר. תיקי אוכל. בית ספר. עבודה. ארוחת ארבע. שיעורים. חוגים. ארוחת ערב. כלים. לילה טוב.
שבת פעם אחת בשבוע.

cutting out shapes

באיחור חינני של אחרי החגים, מקיימת הבטחה עם הדרכה להכנת-

שרשראות קיר עם רימונים מלוחים

להמשיך לקרוא

ממתקים מארץ רחוקה

view
איך יודעים שאני כאן תיירת?
זה די קל, אבל אפרט:
אין לי שיער שחור חלק ומבריק
אין לי עיניים שחורות וצרות
אני לא לובשת מותגים מכף רגל ועד ראש
אני לא לובשת מידה פטיט-אקסטרה-סמול
אני לא שׂבעה משני גרגירי אורז.
אין לי טלפון נייד עם מסך ״10 קבוע ביד
אני לא ממהרת.
{ עוד רמז: על הצוואר תלויה לי מצלמה-שאינה-טלפון }
 port view
רכבת תחתית בהונג קונג. נקי. מסודר. ידידותי למשתמש.
אפילו למשתמשת כמוני, שנוהגת לגלות שנסעה בכיוון ההפוך כמעט בכל רכבת שניסיתי. { לזכותי יאמר שאני ממשיכה לנסות מדי פעם }. כולם זזים כאן מהר וממוקד. יש לי תחושה של קן נמלים: נחיל אנושי וחרוץ במחילות תת-קרקעיות.

להמשיך לקרוא

פאי חרוזים ותוספות צבעוניות. {מנה ראשונה}

beadpie

חוויות קייציות, ובעיקר: עשרה רעיונות ליצירה עם ילדים

—–> החלק הראשון.

{ חזרתי הביתה. חזרתי לכתוב. מזהירה מראש: יהיה פה שמח! }

ששה שבועות בבקתה קטנה בלב השטח החקלאי של מדינת וויסקונסין, ארצות הברית. די קרוב לשום מקום. מחנה קיץ.
מזג אוויר מטורלל, הכולל (ביום אחד): שמש, אובך, חום כבד, (ופתאום -) חושך, גשם עז, שלוליות, שמיים בהירים ( – כאילו כלום), וקשת כפולה.

cabinrainbow

בתוך כל זה, וכמעט בלי קליטה בטלפון, חיבור לאינטרנט, מחשב או טלוויזיה,
שימשתי כ״ראש מלאכת יד״, ובמילים פשוטות – הדרכתי שיעורי יצירה לכמאה וחמישים חניכים וחניכות בני תשע עד חמש עשרה, המחולקים לשש עשרה קבוצות.
מחנה קטן (בקנה מידה אמריקאי), עמוס בתוכן, ערכים וציונות.
בחדר מלאכת-יד (או כמו שכיניתי אותו ״ממלכת-יד״) יצרתי עם ילדים מהבוקר עד לפנות ערב: פיסלנו, בנינו, ציפינו, ציירנו, צבענו, עבדנו – וכל אותן מלאכות שמתארות הפיכת חומרי גלם (מפתיעים, לעיתים) ליישות חדשה. חדוות יצירה ושִׂמחה בלב.

להמשיך לקרוא