הרשומה הזו מוקדשת לאדם יקר מאוד.

לאבא שלי.

אבא שלי אהב סיפורים. אהב לקרוא, אהב להמציא, אהב לספר.

{ ממנו למדנו לאהוב לקרוא, להעז להמציא, להצליח לספר }

המון זכרונות בפיג'מה עם סיפורים לפני השינה.

סיפורים שגם המאזינים היו חלק פעיל מאוד.

סיפורים שידענו בעל פה, סיפורי קאלט משפחתיים.

ובינתיים גדלנו,

והפכנו לילדים גדולים.

וכשחגגנו לאבא יום הולדת שבעים, קיבצנו את כל הסיפורים,

השווינו גרסאות, חילקנו תפקידים –

כתבנו, ערכנו, איירנו

והגשנו לאבא מתנה: ספר הסיפורים.

אבא הלך לעולמו לפני שלושים יום.

הדלקתי נר זיכרון, הכנתי הר משוקולד, וישבתי לקרוא עם הילדים סיפורים מתוך הספר.

{ פס הקול קצת חרק. זה הכאב הזה, והגעגוע }

ההר מהשוקולד שהכנתי, עשוי מעוגת שוקולד מהירה ופשוטה. עד שמרתיחים מים מספיקים לערבב הכל:

בלי מיקסר, בלי פירוטכניקה, בלי חמישים-כלים-להשיג-בחנויות-המתמחות, והכי טוב להכין אותה עם ילדים:

• מחממים תנור ל 180 מעלות צלסיוס (350 פרנהייט).
• מרתיחים מים בקומקום
  בקערה גדולה מערבבים: שתי כוסות קמח + כוס ושלושת רבעי סוכר + שלושת רבעי כוס קקאו + שלוש כפיות אבקת אפיה + חצי כוס שמן + שתי ביצים + שתי כפיות תמצית וניל + כוס מים בטמפרטורת החדר (או מיץ או קפה או יין או חלב או חלק וחלק).
• מערבבים היטב.
• מוסיפים כוס מים רותחים ומערבבים שוב.
• יוצקים לתבנית משומנת בגודל 25 * 35 ס"מ או בגודל דומה, או לשתי תבניות אינגליש-קייק מאורכות, או לתבנית שקעים של מאפינס, או לקערת חצי כדור מנירוסטה שקניתם במקרה לפני חמש שנים באיקאה וסוף סוף גילתם שאפשר לשמן אותה ולאפות בה עוגת הר משוקולד (הכמות מספיקה לשני הרים) – ממלאים רק עד שני שליש הגובה – העוגה תופחת מאוד.
• אופים בין 25 דקות לשלושים וחמש – תלוי בגודל התבנית ובהתנהגות התנור. (רצוי להשתמש בשיטת "קֵיסם הנִנעץ" כדי לגלות שהעוגה מוכנה כשהקיסם יוצא עם פירורים לחים)
• משחררים מהתבנית.
• ממיסים 150 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות, שזה כמעט כוס של שוקולד-צ'יפס עם כפית שמן, בפולסים של 30 שניות במיקרו. מערבבים אחרי כל סיבוב (לי הספיקו שני סיבובים).
• מוזגים את השוקולד המומס על העוגה ומקשטים באיורים מתוך הספר ובסוכריות.
• מתרפקים על הזיכרונות וממתיקים את הכאב.