שנת לימודים חדשה, תפקיד חדש גם לי.
ואיזה כיף יהיה כאן בבלוג,
כי עכשיו אתחיל לספר על כל היצירות שאכין עם הילדים הצעירים בחוג אומנות בגן.
כמה צעירים? גילאי שלוש וארבע וחמש.
פעם בשבוע, שתי קבוצות בכל פעם.
כבר עבדתי ויצרתי עם ילדים בכאלו גילאים במשך השנים,
ובכל פעם אני מופתעת מחדש כמה הם קטנטנים בתחילת השנה,
וכמה הם מתוקים (תמיד),
וכמה כיף לגלות איתם את העולם,
ולהנות מיצירה בלי סקיצות ובלי תוצאה ידועה מראש;
לתת לדמיון לעופף,
לגלגלים לעבוד
לאצבעות להתנסות.
מה שבטוח:
• לא יהיו כאן דפי צביעה.
• התוצאות חשובות, אבל יותר חשוב התהליך.
• יהיה צבעוני ושמח
• המצלמה החדשה והחתיכית של עומדת להתמרח בדבק… (אם-אם-אם אצליח גם לצלם תוך כדי)
וגם: ולא יהיו עבודות מושלמות. יהיו כאן עבודות שאפשר לעשות עם ילדים!
מצטטת את חברתי יואלה, שנהגה לומר להורים בגן בתחילת השנה:
"הילדים שלכם יהנו בגן, וילמדו דברים חדשים, ויכינו הרבה יצירות, והן יהיו היצירות שלהם.
אם תרצו לתלות יצירות שלי על המקרר, תצטרכו לשלם יותר…"
{ מה אתם אומרים, להפנות אתכם עכשיו לחנויות האינטרנטיות שלי,
או שהיה מנומסת ואצפה שתמצאו ואת הקישורים בטור הצדדי מימין ? }
או שהיה מנומסת ואצפה שתמצאו ואת הקישורים בטור הצדדי מימין ? }
<————-
רימונים 3D
נו, רימונים. כמה מתבקש בעונה (ועוד ממני, חובבת הז׳אנר)
אז מה? –
זה מה שכיף בעבודה עם ילדים צעירים – הכל חדש ומרגש!
הכנו רימונים תלת מימדים;
התבוננו ביחד ברימון אמיתי, וחשבנו ביחד איך אפשר להכין רימון דומה. (רמז: כדור + כתר)
קווצ׳צ׳נו נייר כסף לכדור, הוספנו עוד כמה שכבות, עד שנוצר כדור חמוד ולגמרי לא מושלם. (יכולנו להמשיך כך שעות, הילדים נהנו מאוד מאוד, אבל היה צריך להמשיך)
ציפינו את הכדור ברצועות של מסקינגטייפ, עד שכבר כמעט ולא ראו יותר נייר כסף. הכי כדאי להכין לילדים מראש ״מגרש חניה״ של רצועות חתוכות, ולגלות באיזו מהירות הרצועות נעלמות.
הדבקנו כתר שגזרתי מראש מגלילים של נייר טואלט
ציפינו בקוביות של ניר משי מודבק עם דבק מהול במים.
והנחנו לייבוש על מפת ניילון. כתבתי את השמות מראש על הניילון. פטנט רשום 😉
אחר כך ניסיתי לחשוב מאיזה שלב בתהליך הילדים הכי נהנו.
מסקנה – מכולם!
זו לא יצירה חדשה, אפילו סיפרתי על הטכניקה הזו כאן
ואפילו הכנתי פעם סרטון:
במפגש הבא שלנו נכין קישוט לסוכה:
מחרוזת קיר עם רימונים מלוחים.
השארו עמנו!
{ כלומר: הרשמו לקבלת עדכונים בבלוג }
<———-
ומה עוד? – עוד רימונים, כמובן!
במשך הקיץ שחלף, כשכולם נהנו בקייטנות, במחנות, בבריכה, בארטיקים, במזגן –
אני התארגנתי לי בנחת לקראת ראש השנה:
{אקדמיה ללשון יקרה, הנה המצאתי פועל החדש: לְרַמֵן רימונים }
זה מה שעשיתי בעיקר: יצרתי רימונים;
חתכתי מאות חבקי מפיות רימוניים מכל הצבעים,
ארזתי
ושלחתי לקונים ברחבי העולם (כיף להם!)
ורקדתי לעצמי ריקודי שמחה פראיים (לא צילמתי מטעמי שפיות).
והכנתי גם רימונים מעיסת נייר:
רימונים קטנים
ורימונים בינוניים
ורימונים גדולים
ואפילו רימונים ענקיים! { הגזמתי קצת עם הגודל, לא? }
מקווה לספר על רימוני הענק האלו בהמשך, כשיהפכו לצבעוניים יותר.
והתפלשתי בדבק,
ונדבקו לי הכפכפים לרצפה
והיה טוב.
וגם הכנתי הרבה תמונות-שֵׁם מבדים להרבה ילדים
והכנתי גם לוחות מודעות במגוון סגולים
ושלחתי הוראות איך לתפור תיקים לים ולבריכה
והכל גאה בשמחת יצירה אחת גדולה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואז נסעתי פתאום,
כי היה
עצוב.
———-
אבל על זה בפעם אחרת. אולי בפעם הבאה.
אבל על זה בפעם אחרת. אולי בפעם הבאה.
דבק+נייר+מספריים 
תודה על השפע ברשומה הזו ובכלל.
שולחת הרבה כוחות.
בלהה (ראיתי אותך לשניה בנחלים כשבאתי עם חמותי, שרה, להביא אוכל, ורק אחרי שיצאנו הבנתי שזו את והצטערתי שלא אמרתי לך כלום)
פינגבק: ראש השנה. לקט | דבק+נייר+מספריים
פינגבק: טנא ביכורים | דבק+נייר+מספריים
פינגבק: אתגר שבעת המינים • חִטה | דבק+נייר+מספריים
פינגבק: טנא ביכורים – שקמה בנמלך עיצוב ואומנות