גם מתן שמח, כמובן, וגם אמא שלו ואבא שלו. וכולם. (ואני גם, כי עכשיו מתן יכול לבטא את שמי!)

הדבר היחיד שהעיב על השמחה היה, שמעכשיו מתן כבר לא יצטרך ללכת בכל שבוע לרותי, קלינאית התקשורת, שהוא בכלל לא נהנה להפגש איתה במקום לשחק עם חברים, אבל שמח מאוד שאמא שלו קנתה לו הפתעת פיצוי אחרי כל פגישה.

הבטחתי לו שאני בעצמי אשלח לו הפתעה, וידעתי בדיוק מה הדבר הכי מתאים לארוע:

ככה זה. מי שכותב ספרי ילדים, סופו (או תחילתו, כמו במקרה שלנו) שיהיו לו חברים שגם הם סופרים בעצמם.

את רפאלה צרפתי, סופרת ילדים ומאיירת מוכשרת בת מוכשרים (כן, כן. מכירה גם את ההורים…) פגשתי בבוסטון לפני כמה שנים וכמה ילדים.

שתינו לימדנו באותו בית ספר, ואיך שפגשתי אותה, מיד חטפתי אותה בתור חברה. אני בטוחה שגם אתם הייתם עושים את אותו הדבר בדיוק.

אחר כך גם פגשתי גם את נורית ולביא (ההורים) מהוצאת "צפרא ספרים", שליוו אותי בכל שלב בתהליך ההוצאה לאור של הספר שלי "מיץ משמש בכוס עם קש".

באחד הביקורים אצל לביא ונורית, גם הספקתי לפגוש את זזי קרינר, שקפץ לבקר. אני לא בטוחה שהוא זוכר, אבל בשתי דקות של שיחת היכרות הוא כבר הספיק לשלוף פעלולי לשון מרשימים ומחוייכים.

שׁפן שׁלא שׁתה שׁנה שׁלמה שׁום שׁוקו

הספר החדש קיבל עטיפה חדשה וגודל חדש, ובנוסף שינו עמוד אחד בלבד מתוך הספר עצמו – במקום ״שירים שעם שלם שומע שישים שנה״, כתבו ״שירים שעם שלם שומע שבעים שנה״. בכל זאת, עברו כעשר שנים…

עיצוב הספר

חלק מהדברים שמאייר ומעצב ספרים מקדיש להם הרבה (מאוד!) זמן מחשבה, הם איך יראו הדמויות, איזה גודל יהיו העמודים, באיזה פונט כדאי להשתמש, מה גודל האותיות, למי מיועד הספר, האם יש מקום למשחקים בטיפוגרפיה, כריכה רכה או קשה, כמה עמודים, באיזו טכניקה לאייר, באיזו צבעוניות להשתמש, האם להוסיף ניקוד או לא. ועוד. ועוד. ועוד.

{ זו רשימה ארוכה וחלקית מאוד של דברים וגורמים שצריך לחשוב עליהם! }

רפאלה וזזי התלבטו איך תראה הדמות של שמריה השפן. יש, הבדל גדול בין שפן לארנב. לארנב יש אזניים ארוכות וזנב כדורי, ולשפן יש אוזניים קטנות ואין לו זנב. באופן הסטורי נוהגים לערבב בין שתי החיות הללו, החל מהאיורים הותיקים לשירים כמו "השפן הקטן" של בנימין כספי ו"לשפן יש בית" של מרים ילן שטקליס, ועד בכלל.

הארנב היא חיה די חמודה, והשפן קצת פחות. לארנב יש אזניים ארוכות, מה שעזרו מאוד להבעת הרגשות של הדמות באיורים בספר. והייתרון היחיד של השפן, במקרה הזה, שהוא מתחיל באות שי"ן…

זזי ורפאלה התלבטו בסוגיה, ובסוף החליטו על איור של ארנב במקום שפן. לא בלי ייסורים ותהיות.

{ ומי שמתבלבל, יכול לצפות כאן בסיפור חמוד על ההבדל בין ארנב ושפן }

רפאלה היא לא רק מאיירת מוכשרת, היא גם סופרת ילדים עם רשימה מכובדת של ספרים מתוקים שאת רובם איירה אמא נורית צרפתי, כמו סדרת ספרי הילדים על אלדד הגמד שאנחנו מאוד אוהבים בבית שלנו. רפאלה היא גם בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קוגנטיבית והיא היתה חברה בלהקת תיפוף קהילתית כשגרו בקיימברידג', אנגליה. סתם שתדעו.

את הספר "החטא ועונשוקו" ועוד ספרים של רפאלה תוכלו לרכוש כאן.