השבוע; שעת-סיפור ומפגש-סופר עם ילדי כיתות אל"ף ובי"ת.

שעות-סיפור, אם לדייק. ארבעה מפגשים, קבוצות קטנות.

העיניים התמימות, ההבעות, החיוכים, הניחושים, ההפתעה, הצחוק המתגלגל –

והכי הכי:

השאלות שהם שואלים.

הם הקהל,

אני על הבמה, שהיא בעצם שטיח או כסא נדנדה בספריה.

אני מספרת איך נולד הספר, ולמה בכלל, ואיך הכנתי את האיורים, איך הודפסו הרבה עותקים,

ועכשיו הרבה ילדים יכולים לקרוא ולדפדף בספר.

אני שולפת את הספר מהתיק הצבעוני, ואת הבובה שתפרתי,

ואנחנו משוחחים על הכריכה, על הצבעים, ומה כתוב ולמה.

כמובן – אני מקריאה את הסיפור, ומצביעה על האיורים, ומגלה סודות מאחורי הקלעים.

ועוצרים לרגע לחשוב על תחושות, ומנחשים מה יקרה בעמוד הבא.

ובסוף אני עונה על שאלות.

כבר אמרתי, החלק הכי מתוק.

אני עורכת הרבה שעות סיפור. בכל מיני מקומות, לכל מיני גילאים.

אפילו בסקייפ. אפילו במועדון קשישים.

הו, המפגשים.

הפעם רציתי לחלק לילדים מזכרת קטנה מהמפגש,

משהו פשוט ושימושי ומעודד קריאה.

וכן, גם קצת שיווקי עם הנעה לפעולה.

סימניה מגנטית

זו היתה החלטה די ספונטנית, והיה לחץ של זמן, לכן השתמשתי בחומרים שהיו לי בבית.

בסדר, בסדר. אלו חומרים שהיו לי בבית, ולכל בית יש את ה"במקרה יש לי איתי…" שלו.

אבל אלו מצרכים לא מסובכים, ואם אתם רוצים להכין כאלו סימניות, תכננו כמה ימים בראש.

את הרעיון הממוגנט שאבתי מתשורה לבת המצווה שאחותי הכינה לבת שלה.

(תבינו, גם אצלם יש כאלו מן "חומרים שבמקרה יש בבית" בכל עת ובכל שעה. זה כנראה יושב לנו על הדי.אן.איי המשפחתי)

הפעם הכנתי גם סרט עלילתי להמחשת התהליך.

{ האוסקר, רבותי! אני רצה לקנות שמלה! }

{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}

מצרכים:

ניירות עבים או בריסטול (אני השתמשתי בקארדסטוק בגודל "8.5 * "11)

מדבקות להדפסה (או ניירות רגילים מודפסים + דבק. אבל מדבקות מקצרות מאוד את התהליך!)

סרגל ועט ישן (או מכשיר לסימון כפלים)

עיפרון

סכין חיתוך (או מכשיר חיתוך למתקדמים)

מגנטים עם גב דביק.

אופן ההכנה:

מדפיסים על מדבקות או על דפים את התמונה או המילים. חשבו את הגודל שיתאים לשטח הסימניה המקופלת.
זכרו שלסימניה המקופלת יש שני צדדים. קשטו ותהנו מהמרחב!

מסמנים את קווי הקיפול על הבריסטול (בעזרת עט כדורי שכבר לא כותב או בעזרת מכשיר סימון קפלים משוכלל).

חותכים את הבריסטול למלבנים מאורכים. אני חילקתי את הדף לשמונה חלקים שווים בגודל "2.1 * "5.5, בהתישב ברוחב המדבקה.

מדביקים מדבקה אחת על צד אחד

מסובבים ומדביקים את המדבקה השניה על הצד השני.

גוזרים את המגנט הדביק לקוביות ועושים סנדביצ'ים.

מקלפים את הנייר ומדביקים לצד אחד.

מקלפים את הנייר מהחלק השני של הסנדביץ'.

מקפלים את הסימניה לפי הקפל המסומן. (השיטה הזו תבטיח התאמה בין המגנטים).

מהדקים את הקפל.

קוראים ספר ומצמידים משני צידי הדף במקום שבו הפסקנו.

אני רק חושבת כמה סימניות כאלו אפשר להכין, ובקלות, עם ילדים ובלעדיהם;
שי קטן מיום ההולדת,
חן חן על השתתפותכם בשמחתנו,
תודה למורה הכי הכי (עם תו קניה במקום עוד אגרטל).

כמה שעות של יצירה אפשר להעביר בקישוט סימניות…

ואפשר אפילו לכתוב על הסימניה הקדשה לספר שקונים במתנה…