והפעם על רימונים.

{ איך קשור לט"ו בשבט?

– כי משבעת המינים. ובעיקר בגלל מיחזור }

מבצע מיחזור: סיפור ארוך בקיצור

לפני כשנה וחצי עברנו לבית חדש.

אחרי שפרקנו את כל הארגזים,

ובדקנו שכל הכוסות הגיעו בשלום,

מצאנו את עצמינו עם המון המון ניירות אריזה.

(חברת ההובלה היתה אחראית על אריזת הכלים, ולא חסכה בחומרים).

ועם הרבה פינות וחדרים שצריכים רהיטים, קישוטים ועיצוב כללי.

אחד האתגרים היה למצוא פיתרון למצוקה הבאה:

כלומר – כל מי שישב על הספה בסלון, מצא מולו דלת.

של שרותים.

לא ממש חלק מהאווירה המלומדת שקיווינו ליצור עם כל המוני הספרים שלנו בסלון.

בעיה.

נזכרנו שיש לנו הרבה ניירות במחסן, וכבר מצאנו הרבה דברים לעשות איתם, כמו למשל –

להכין שלטים

לצייר ציורים, לרפד משטחי עבודה ועוד.

ועכשיו הגיע הזמן לעשות איתם משהו חדש.

למַחזֵד: למחזר+לייעד.

{ מילה שהמצאתי כרגע ועשויה להיכנס ללקסיקון נאמני המיחזור }

כלומר – למחזר דברים מיותרים שכבר יש לנו בבית, ולהפוך אותם למשהו אחר, ייעודי. מהסיבה הפשוטה שאנחנו באמת צריכים.

(ולא הדרך ההפוכה והעקומה קצת: למַחזֵז = למחזר + לבזבז. כלומר –

למצוא פסולת,

לחשוב,

להתאמץ,

להזיע,

להשקע חומרים וזמן,

כדי להכין ממנה משהו אחר.

ואז לייגע את המוח: מה בעצם, לעזאזל, אפשר לעשות עם זה???)

מחיצת רימונים

למה מחיצה? כדי לבדל בין אגף מכובד ל… נו, שרותים.

למה רימונים?

זאת שאלה חשובה, והתשובה עליה די פשוטה: כי אנחנו אוהבים רימונים.

וגם – כי רימונים מסמלים שפע, פריון, בריאות, יופי, ועוד ועוד

וגם – כי משבעת המינים

וגם – כי רימונים הם טעימים

ובעיקר – כי רימונים הם יפים.

והחלטנו למלא את ביתנו ברימונים מכל המינים.

בשלב ראשון הניירות נקצצו

אחר כך שכשכו באמבטיה חמימה במשך הלילה

אחרי השרייה, הבלנדר עבד שעות נוספות בטחינת הנייר המושרה

וקערת פלסטיק הושאלה עד להודעה חדשה ( =לנצח) לטובת כלי נאה ללישת סיבי הנייר עם דבק.

אחרי שלב העיצוב, הזמנתי את השֶמֶש לעזור לייבש את הרימונים.

וחיכיתי. וחיכיתי. (לא תכננתי כאלו ימים מעוננים)

שייפתי את הרימונים המיובשים (הרבה אבק)

צבעתי בצבע בסיס

הרימונים קיבלו גוון וצבע וגם עיטורים

והגיע הזמן להפוך אותם למחיצה.

{ חשבתי: אם נשתול את הרימונים, אולי הם יגדלו }

מצאתי גבעולים לקישוט,

ועכשיו – אדנית.

הרי צריך אדנית כדי לשתול את הרימונים.

אחרי ששברתי את הראש וכבר עשיתי תוכניות ושרטוטים איך לנגר משהו מעץ, החלטתי שמיחזור עדיף. (מיחזור, מיחזור. כבר אמרתי?)

את כַן הדיסקים ששימש אותנו בבית הישן, ושעדיין לא סידרנו עליו את הדיסקים, החרמתי לטובת המבצע. ציפיתי אותו בשיטת ״רהיטים מחופשים״.

אם תרצו לדעת איך, אני מסבירה את השיטה בוובינר שהתארחתי בו. הכנסו לכאן )

והשלב של שתילת הרימונים בתוך האדנית היה כל כך מהיר (גבס מתייבש מאוד מאוד מאוד מהר!), שלא הספקתי לצלם.

על הגבס החשוף הדבקתי הרבה חלוקי נחל קטנטנים

וזהו! מחיצת הרימונים הושלמה.

כפי שניתן לראות גם בתמונה, המחיצה אינה מסתירה כליל את הדלת, אבל בהחלט מסיחה את הדעת ממה שנמצא מאחוריה.

זה לא סוף הסיפור.

תמיד נעים לגלות שמשהו טוב (הכוסות לא נשברו) מוביל לעוד הרבה דברים טובים (מיחזור, רימונים, בית נאה, שמחה בלב).

היה לי קשה להפסיק כאן את חגיגת הרימונים והיצירה, – האמת שיש לנו עדין ערימות עצומות של ניירות,

שהחלטתי להמשיך וליצור רימונים ולתת גם לאחרים להנות.

פתחתי חנות רימונים בעבודת יד, ואתם מוזמנים לבקר, לספר ולהנות:

https://www.etsy.com/shop/Pomegranatree?ref=search_shop_redirect

רוצים לקרוא עוד על יצירה, רימונים, מיחזור, עיצוב הבית ועוד?הרשמו לקבלת הודעה כשמתפרסמת רשומה חדשה בבלוג