לסיפור הזה יכולות להיות ארבע גרסאות.

אבל אני רוצה להביא כאן את הגירסה שלי, כי היא כמובן הכי נכונה והכי צודקת:

זו אני שחלמתי ורציתי שניפגש. אז עליתי לרמת הגולן (שני מטוסים פלוס ארבע שעות נהיגה), והגעתי לביתה השליו של אפרת מוסקוביץ׳, כלומר – אפרת מהבלוג השנון והטעים ״איך להרשים את חמותך״ לבוקר קסום של בישולים וניחוחות.

אפרת ואני בנות אותו גיל, שתינו גם מעצבות גרפיות וגם בלוגריות ומצלמות, כל אחת מאיתנו נשואה ואם לארבעה ילדים (שלוש בנות ובן אחד), ושתינו מג׳נגלות בין כל המטלות. רק שאפרת עושה הכל בשלווה ובנחת, בנוסף לעוד כל מיני הפקות יצירתיות, כתיבת מדור בישול בעיתון, ותפקידים בוועדות שונות.

נפגשנו כדי לבשל ביחד ארוחה קייצית קלילה, ולצלם ולכתוב על כך בבלוגים שלנו.
כדי להתגבר על הקלוריות, הזמנו עוד שתי מעצבות-בלוגריות-גולניות נוספות להצטרף אלינו לארוחת צהריים;
רינה אפלבוים, אמנית זכוכית ומעצבת תכשיטים מהבלוג והמותג ״רינה מנדרינה״,
ועינת שמשוני, מעצבת גרפית, סופרת ובלוגרית, שכותבת בלוג עמוס טיפים למעצבים עצמאיים ״צרות של מעצבים״.

(קישורים בסוף)

בגלל שקיץ, בגלל שחם, שבגלל לאף אחד אין כח לעמול שעות במטבח –
אפרת ואני בחרנו להכין ארבעה מתכונים קייציים; קצת צמחוניים, קצת טבעוניים, אולי אפילו קצת פליאו – שיהיה לכולם מה לאכול, והכי חשוב – שיהיו טעימים וקלים להכנה.

האווירה היתה קסומה. אף אחד לא מיהר, ואף ילד לא התקשר כי שכח, ואף כביסה לא התלוננה, ושום דבר לא נשפך, ואף כלב לא נבח. רק אנחנו והאור הרך

אחרי ששתינו חליטת נענע בגינה, לצד טרפלס טחינה ושקדים שאפרת שלפה מהמקפיא, נכנסנו למטבח והתחלנו לקצוץ ולערבב, ומדי פעם עצרנו וצילמנו.
אם תמצאו שתי מצלמות דביקות מצופות באבקת קקאו ועשבי תיבול, תדעו שהן שלנו.

התחלנו מדיירי התנור; מאפינס בטטות ועוגת שוֹקוֹדּוּבְדֵבְ.
בזמן שהתנור חימם ואפה, אנחנו טיגנו והקפצנו לביבות תירס ופסטה-זוקיני.

בצהריים הצטרפו רינה עם שמנת ופרחים לבנים, ועינת עם סלט סלק-אדום-כתום-סגול.
ככה זה, כשמזמינים מעצבות צריך לקחת בחשבון שהצבעים הם חלק מהחגיגה.

לפני שהתיישבנו לאכול, אפרת ביקשה שנעזור לה להגשים חלום ולצייר בעפרונות לבנים על המפה שהכינה מנייר קראפט חום. מייד נרתמו לשרבט ולצלם.

אכלנו ושוחחנו, וניסינו לתאם גירסאות איך בדיוק החלטנו לצאת מעולם הפיקסלים של הפייסבוק והבלוגים ולהפגש על אמת. לכל אחת היה הטיעון שלה, אבל כאמור – הגירסה שלי היא הצודקת מכולן.

קינחנו בסדנת בתי מזוזות מנייר – מוצר שאני מפתחת ומנסה על אנשים מן החי.

לפני הפרידה עינת ואני החלפנו ספרים חתומים

ורק אחרי שחזרנו כל אחת לחיק הסטודיו שלה, נזכרנו שצילמנו את השולחן ואת האוכל מכל זווית אפשרית,
אבל שכחנו להצטלם ביחד.

אין ברירה. נצטרך להפגש שוב 🙂

לביבות תירס מנצחות

כשצריך לארגן ארוחה מהירה, רוב הסיכויים שתמצאו אצלינו לביבות תירס. אין כאן סוד ולא נדרשים אימונים מפרכים, רק לערבב ולטגן בחום בינוני, ולהכין מלאי של מפיות נייר, כי רוב הסיכויים שעוד לפני שהלביבה הראשונה תצא מהמחבת, ישתרך טור ארוך של רעבים שיתחננו לאכול ״לביבה בשק שינה״ – כלומר לביבה חמה עטופה במפית נייר.

המצרכים:

ארבע ביצים

שלושת רבעי כוס חלב רגיל (או אחר שאוהבים)

כוס ורבע קמח

חצי כפית אבקת אפיה

מעט מלח

מעט פפריקה מתוקה

כוס גרגרי תירס (משומר ומסונן או קפוא ומופשר)

שמן לטיגון קל

אופן ההכנה:

בעזרת מטרפה טורפים בקערה את הביצים. מוסיפים חלב, קמח, אבקת אפיה, פפריקה ומלח ומערבבים לבלילה אחידה.

מוסיפים את גרגירי התירס ומערבבים.

מחממים מעט שמן במחבת על להבה בינונית. יוצקים בזהירות כל פעם כף מהבלילה אל השמן החם.

מטגנים את הלביבות כשתי דקות מכל צד עד להזהבה, ומוציאים לצלחת מרופדת בנייר סופג.

 

בתיאבון!

בקרוב יעלה כאן המתכון של עוגת שוֹקוֹדּוּבְדֵבְ שהשתתפה במפגש המעצבלוגריות, הלא היא עוגת שוקולד דובדבנים קלילה, מהירה ואפילו טבעונית.

~~~~~~~~~~~~~~~

את המתכון למאפינס בטטה בבלוג של אפרת תוכלו למצוא כאן.

על הפסטה-זוקיני תוכלו לקרוא כאן

על רינה מנדרינה ועל מעלילי הזכוכיות והחוויות שלה, תוכלו לקרוא כאן.

ועל טפים למעצבים עצמאיים ועל הספרים והעיצובים של עינת שמשוני תוכלו לקרוא כאן

~~~~~~~~~~~~~~~