"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו" טען טולסטוי, והמשיך לספר על כך באריכות במשך מליון עמודים בספר עב כרס כמקובל בתקופתו. מסופר שם על אנה קרנינה, ועל אהבות כבדות ונפתלות, ועל ידידיה הרוסים בעלי השמות הארוכים והמפותלים. הם שותים תה מסמוברים ומתאהבם במי שלא צריך. אין דרך טובה מזו לייאש אותי מקריאה בספר ולשלוח אותי ישר למצוא סרט. אחר.
ומה שאני טוענת, זה שהנחתו של טולסטוי שגוייה מלכתחילה, כי אם תתנו לילדים ליצור תמונה של משפחותיהם המאושרות, ולא תגבילו אותם בדף צביעה או בכל תבנית אחרת, תקבלו תמונות של משפחות מאושרות שאינן דומות זו לזו בכלל!
למשל, התמונות שהכנו בחוג היצירה עם הבנים בגילאי 4-5
בתור התחלה, צבענו את צידו הפנימי של קנווס;
סימנתי קו בערך באמצע, וצבענו בצבעי אקריליק חצי בירוק וחצי בתכלת.
הכנו ספסלים מפיסת קרטון, והדבקנו על הדשא בדבק חם
חלק מהילדים הרגישו שהדבר הזה זה בית, ורצו להכניס את כל בני המשפחה הביתה
את חלוקי הנחל הפיקטיביים הכנתי מראש מחימר פולימרי לבן, אבל אם יש זמן אפשר להכין ביחד עם הילדים
ציירנו פנים
גזרנו בגדים מניירות צבעוניים
הדבקנו לאט לאט עם דבק פלסטי
היה מי שרצה להשכיב את כל המשפחה לישון
ומי שרצה הדביק שיערות מפיסות צמר.
הדבקנו שלט שהכנתי מראש
!כמה טוב שכל המשפחות המאושרות אינן דומות זו לזו
{ ובטוח שכל הילדים שנותנים להם ליצור מאושרים מאוד מאוד!!! }
תהנו ביום המשפחה וגם בימים אחרים 🙂
~~~~~~~~~~~~~~~
ובינתיים בסטודיו:
תוך כדי עבודה על עוד הוראות לסריגה, התחלתי להעלות סרטונים והדרכות עם הוראות בסיסיות לסריגה. עצוב לי לשמוע שוב ושוב אנשים שהיו רוצים ללמוד לסרוג, אבל הם לא הספיקו ללמוד מסבתא שלהם כשהיו צעירים, ועכשיו אין את מי לשאול. וכבר כמעט שלא מלמדים כאלו מיומנויות בבית הספר, כי שיעורי מלאכת היד הפכו לשיעורי אומנות. ולמי יש זמן לחוגים וסדנאות. וחבל חבל חבל.
אז הרמתי את הכפפה, ובקרוב יעלו הוראות בסיסיות לסריגה על המסכים. אני מטפטפת אותם לאט לאט תוך כדי הליכה.
ובינתיים התגובות מרגשות!
הנה סרטון ראשון עם הסבר איך להכין לולאה ראשונה ועין שרשרת, כי כמו מסע בן אלף מילים, גם סריגה מתחילה בדרך כלל מעין אחת קטנה.
קבלו בבקשה במחיאות כפיים סוערות את הסרטון הראשון:
איך ליצור לולאה ראשונה ועיני שרשרת!!!
והנה דוגמא להוראות להדפסה: (לולאה ראשונה)
עוד הוראות לדגמים ולעיצובים שלי אפשר למצוא כאן
מתעניינים? רוצים לשאול? ——> תגיבו ואשמח לענות!
ברוכים הבאים לבלוג שלי, לבית שלנו.
בזכותך כבר בנינו עיר מקרטון חלב, והיא כבר הפכה לבסיס צבאי כמובן, עם חיילי פלסטיק מודבקים. בעבודה משותפת וכיפית של בן ה5 ובן ה3.
וגם לומדים 'לתפור' – בן ה5 תפס כל כך מהר את העניין וכבר תכנן מעיל…
עכשיו נכין תמונת משפחה – נראה לי נחליף את הקנווס בקופסת פאזלים ריקה ונצבע אבנים במקום חימר פולימרי, אבל כל השאר. וואו. זה בטוח יהיה כיף.
ואולי גם אני אנסה לסרוג. ידעתי פעם.
תודה!
אני שמחה שאתם נהנים !
ואיזה יופי שכל אחד לוקח את הרעיון לכיוון שלו – מאוד משמח אותי!!
בטח שאפשר קופסת פאזלים, מכסה של קופסת נעליים, מסגרת של תמונה ישנה –
רק שיהיה מספיק קשיח להחזיק את חלוקי הנחל – הם כבדים וכדאי להדביק אותם בדבק חם.
אשמח לתמונות !