רקמה אנושית. טיפים לקישוט עטיפה לסידור

{חווית רקמה מתקנת }

tachmiluy2

נגיד, היו מונעים מכם את הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות – לא תחושו תיסכול?

ארבעה ילדים, כל אחד ואחת בתורו ובתורה חגגו את קבלת הסידור בכיתה אל"ף. שנה אחר כך – קבלת החומש בכיתה בי"ת.

על ההתרגשות וההכנות כבר כתבתי ברשומה הזו, כשנתבקשתי לעזור בהכנת התחפושות.

היה כיף. היה טוב. היה מרגש מאוד.

שנתיים קודם, עזרתי בהכנת התפאורה.

חמש שנים קודם – – – (מה עשיתי?? אה, כן. הייתי בחופשת לידה)

שש שנים קודם – הכנתי אביזרים וציורים להצגה.

אבל אף פעם,

אף פעם

לא בקשו ממני  לרקום על עטיפת הסידור. או החומש. להמשיך לקרוא

קריאה לסדר!

 

{ או: רהיטים מחופשים חלק שני }

somebaskets

הלחץ של פסח מתקרב, ניחוח אקונומיקה באוויר,

והויכוח השחוק שוב נידון הלוך וחזור:
לכלוך או חמץ, למה באמת אנחנו מנקים?

אני מוכרחה להודות שחלק ניכר מהמאמץ לפני פסח אצלינו בבית,
מושקע דווקא בסדר.

לא, לא בהכנות לליל הסדר (גם זה יגיע)

אלא בלסדר את הבלאגן.

בכל מיני פינות נידחות בביתנו מצטברים חלקיקים וחפצים תועים;
נעלי בובות מיניאטוריות, קוקיות, חלקיק חשוב מאוד של לגו, חרוז אבוד, גרב בודד הממתין לשוא לבן זוג, ופרורי אבק מתחבאים להם בפינה, מתחת, מאחורי, על מדף וארון וגם על שולחן מתחת לערמות של ניירות.

חפצים שהגיעו במקרה, חפצים שהגיעו בטעות, ובעיקר חפצים שהונחו בינתיים.

{ בטוח בטוח בטוח שרק בבית שלנו קורים כאלו דברים. }

להמשיך לקרוא

חמישה לעשר. ההכנות בעיצומן.

jars2

חשבנו שנשבור את הראש. חשבנו שנשנה את דעתנו שוב ושוב. חשבנו שיהיו ויכוחים.

אבל לא.

הסכמה מלאה: נכין צנצנות מקושטות במסיבת יום ההולדת.

{ אתם בטח חושבים שאני כל כך משתדלת למחזר, שאני אפילו ממחזרת את הרשומה הראשונה בבלוג.

יש בזה משהו. אפשר לקרוא לזה: צנצנות חלק ב'. אפשר גם: יישום. אפשר גם: דיווח מהשטח }

להמשיך לקרוא