אז מה באמת אוכלים בסוכות???? אחרי רשומה קצת פחות מאתגרת, הנה רשומה קצת יותר רצינית. קצת 🙂
קבלו את
אז מה באמת אוכלים בסוכות???? אחרי רשומה קצת פחות מאתגרת, הנה רשומה קצת יותר רצינית. קצת 🙂
קבלו את
אז מה באמת אוכלים בסוכות????
קבלו את
במסגרת האתגר איך לשלב את כל שבעת המינים בסעודת החג, התלבטנו איך לשלב את הגפן, כלומר הענבים.
חיפשנו בכתבים ובאתרי בישול עתיקים וחדישים, הרחקנו עד למרתפי יינות בחבלי ארץ רחוקים,
ולבסוף מצאנו מתכון מיוחד העובר מדור לדור, המניב את גביע הקידוש המוצלח ביותר לטעמינו, ומקווים שגם לטעמכם.
יש להקפיד על כל השלבים בזהירות יתרה, על מנת לקבל את השילוב המדוייק של טעם עדין ומתיקות במידה.
יש להגיש מיד ובטמפרטורה הנכונה.
אזהרה: יש להעזר בחוש הומור
כששאלו אותי מה אנחנו אוכלים בחג סוכות, כלומר מה אוכלים היהודים סוכות, שאלתי גם את עצמי;
אז מה באמת אוכלים בסוכות????
וכך החלטנו אתגר את עצמנו בשילוב כל שבעת המינים בסעודת החג.
קבלו את
ואז היא שאלה אותי: אז מה אתם אוכלים בסוכות?
~~~~~
אנחנו נפגשות מדי פעם – מתעדכנות מה עושים בחגים שלנו, בחגים שלהם.
אני מספרת שעוד חג מתקרב, ולכבוד החג הזה אני מכינה חלות עגולות, עוגות תפוחים ומליון ״סימנים״ לשנה החדשה, או לביבות, או סופגניות, או מאכלים בלי קמח, דגנים וקטניות, או חג שבו לא אוכלים בכלל.
גם את זה יש לנו.
אני מקבלת הוראות בעל פה איך מכינים פירושקי מתוק, או מלוח, קומפוט מ-רוברב, לומדת מה מגישים בפסחא, ומה בחג המולד.
איכשהו החגים של כולם קשורים באוכל. ובאורחים. והרבה.
השאלה הזאת המשיכה להדהד לי בראש:
אז מה באמת אוכלים בסוכות?
שבתחגשבתחגשבתחג
וכל יום מרגיש כמו יום שישי
ובין הבישולים והקניות והאורחים צריך לבנות סוכה ולקשט ולהעסיק את הילדים
וכבר ערב חג והשמים מתכסים באווירה של חג.
ביום שישי קפצתי לחנות לקניות (רק עוד כמה ביצים-חלב-קמח-ירקות-פירות של הרגע האחרון)
וכבר חשבתי שאין סיכוי להכין עוד קישוטים השנה, ובטח שאין זמן להכין רשומה חדשה בבלוג
כי לחוץ ויש עוד פרוייקטים לסיים
ואז הסתכלתי סביבי – וכל החנות קרצה לי מנקודות
קשיות מנייר עם נקודות
עטרות לקאפקייקס עם נקודות
ניירות מדוגמים עם נקודות בכל הגדלים האפשריים.
לא עמדתי בפיתוי.
{ הבהרה: הרשומה אינה מכילה שום מידע בוטני }
בבת אחת מגיע חג הסוכות.
וכל הדברים הטובים ביחד – הסוכה, האורחים, הבישולים
וכמובן – הקישוטים.
ונכון שיש קישוטים משנים קודמות
והרבה, האמת.
אבל בכל שנה גם נהרסים חלק מהקישוטים מהגשם –
וזה בהחלט תירוץ להכין קישוטים חדשים.
והרבה. באמת.
(למחפשים ישועה של הרגע האחרון)
מה שקרה לנו זה ככה:
חתכנו בהתלהבות המון המון רצועות, הפעם החלטנו ללכת על סגנון ספורט-אלגנט, וחתכנו רצועות מניירות צבעוניים באורך עשרה סנטימטרים, לקבלת מראה מיניאטורי.
מה חשבנו לעצמינו??? שיגמרו הרצועות לפני המרץ???
וכך נמצאנו ברגע האחרון עם מליון ניירות על הרצפה ושני מהדקים מושבתים, שרשרת מותחלת, וחוסר התלהבות להמשיך ולשרשר.
בנסיון להפיק תועלת כלשהי מכל הניירות הפזורים, שיחקנו וניסינו, ובסוף מצאנו את הפטנט הבא, שדווקא יצא מוצלח, ואפילו מספק תפקידים לשני פועלים חרוצים:
אחד מהדק שתי רצועות בצבעים שונים זו לזו
והשני מהדק את הרצועות לטבעות שזורות זו בזו. מתקדמים מאוד מהר, והתוצאה – צבעונית וחמודה! להמשיך לקרוא
אני לא יודעת מתי התהפכו היוצרות, אבל סוכות בילדותי לא היה חג של מיחזור.
להפך – בכל השנה יצרנו בצניעות מחומרים שאספנו. אז עדין לא קראו לזה מיחזור, ולא ידענו על קיומן של חנויות יצירה.