אנשים מתארגנים.
מזמינים בייביסיטר אם צריך.
מגיעים מוקדם מהעבודה
מתקלחים
מתלבשים יפה
נועלים נעלים
מתאפרים {מתאפרות}
נכנסים לאוטו
לפעמים נוסעים חצי מדינה
ומגיעים לשמחת בת מצוה.
וזה מרגש מאוד, כי הפעם אנחנו הזמנו את כולם לבת המצוה של הבת שלנו.
{ "למי תודה? למי ברכה? —> לעבודה ולמלאכה!" ביאליק, ברצינות }
יש ילדים שיש להם מזל.
יש ילדים שזכו במורים משובחים,
מורים המקדישים תשומת לב אישית לכל תלמיד ותלמידה { – וגם להורים }
ועושים כל מאמץ שכל תלמיד ילמד, יהנה, יצליח ויתקדם.
זו אינה עבודה קלה. אני יודעת { מנסיון }.
יש ילדים שזכו בכאלו מורים – למשל – הילדים שלי.
{ לא מכינה עוגות גבינה! * }
{* טוב, אולי אכין אחת לצאת ידי חובה. אולי מישהו יאכל }
הבטחתי להביא חלות. נראה לכם שאכין חלות רגילות?
מה פתאום?
פעם, כשיהיה לי בית חדש, יהיו בו שולחן גדול, מטבח מרווח, הרבה חלונות , גינה ירוקה ו… מקום לאחסן בו את כל חומרי היצירה שלי.
כך חלמתי הרבה זמן,
ולפני שנה, התגשם לנו הבית שעליו חלמנו.
הבית החדש רחב ידיים, מהמטבח עולים ניחוחות בישול, סביב השולחן הגדול יושבים לסעוד ולשוחח בני משפחה ואורחים. הגינה ירוקה ופורחת, וכמובן – יש לי סטודיו משלי.
וכדי להתחיל ליצור, הייתי צריכה לארגן לעצמי מרחב מזמין ליצירה. אני בטוחה שיש עוד אנשים בעולם שמבינים למה סביבת העבודה צריכה להיות נוחה, מתאימה ומזמינה ליצירה. להמשיך לקרוא
חשבנו שנשבור את הראש. חשבנו שנשנה את דעתנו שוב ושוב. חשבנו שיהיו ויכוחים.
אבל לא.
הסכמה מלאה: נכין צנצנות מקושטות במסיבת יום ההולדת.
{ אתם בטח חושבים שאני כל כך משתדלת למחזר, שאני אפילו ממחזרת את הרשומה הראשונה בבלוג.
יש בזה משהו. אפשר לקרוא לזה: צנצנות חלק ב'. אפשר גם: יישום. אפשר גם: דיווח מהשטח }
דבק+נייר+מספריים 