{ גיחה חגיגית למטבח לכבוד חנוכה }
אם אתם מאלה שאוהבים, כמו בשירים, ללבב לביבות, עם כל הפצ׳קריי והפומפיות והשפריצים של השמן, אולי הרשומה הזאת לא בשבילכם.
אולי.
אני אוהבת להכין את הלביבות כמו שאמא שלי מכינה – קטנות, מהירות, מינימום לכלוך, וספיגת שמן נמוכה יחסית לאחיותיהן המגורדות.
רצים ממסיבה-למסיבה-להופעה-לחגיגה-להדלקת-נרות עוד יותר חגיגית.
שרק יהיה הרבה אור.
מדי פעם יש ערב ביתי;
מדליקים נרות, שרים קצת או הרבה, עם חברים או רק עם משפחה.
משחקים במשחק הסביבון, כשכל ערב מישהו אחר ממציא את הכללים.
ואוכלים. כמובן.
בכל ערב משלבים מאכל ברוח החג בארוחת הערב.
משתדלים לצמצם את הנזק השמנוני,
למשל –
לאפות סופגניות דמה – משהו שבין סופגניה ללחמניה.
{ השנה התלבטנו אם לקרוא להן לחגניות או סופמניות. היה טעים מאוד עם פחות רגשי אשמה והרבה פחות אבקת סוכר מעופפת. }
דבק+נייר+מספריים 