השבוע; שעת-סיפור ומפגש-סופר עם ילדי כיתות אל"ף ובי"ת.
שעות-סיפור, אם לדייק. ארבעה מפגשים, קבוצות קטנות.
העיניים התמימות, ההבעות, החיוכים, הניחושים, ההפתעה, הצחוק המתגלגל –
והכי הכי:
השאלות שהם שואלים.
הם הקהל,
אני על הבמה, שהיא בעצם שטיח או כסא נדנדה בספריה.
אני מספרת איך נולד הספר, ולמה בכלל, ואיך הכנתי את האיורים, איך הודפסו הרבה עותקים,
ועכשיו הרבה ילדים יכולים לקרוא ולדפדף בספר.
אני שולפת את הספר מהתיק הצבעוני, ואת הבובה שתפרתי,
ואנחנו משוחחים על הכריכה, על הצבעים, ומה כתוב ולמה.
כמובן – אני מקריאה את הסיפור, ומצביעה על האיורים, ומגלה סודות מאחורי הקלעים.
ועוצרים לרגע לחשוב על תחושות, ומנחשים מה יקרה בעמוד הבא.
ובסוף אני עונה על שאלות.
כבר אמרתי, החלק הכי מתוק.