לקט יום העצמאות

yom hahatzmaut x 3
נשלפו הדגלים
והסנדלים
ימים קלילים  ‎•••  ימים כבדים
ימים ביחד  •••  ימים לחוד
הלב מלא כאב  •••  הלב מלא שמחה 
והדמעות – מכל הסוגים.
זיגזג של רגשות
והרבה כחול-לבן בעיניים ובלב
בטח יש לכם דברים לארגן, וגם לי
הנה לקט של שלוש רשומות, שינסו לארגן ולעזור לכולנו לצלוח את ימי הטלטלות הרגשיות, האישיות, הלאומיות, הכָּחוֹלַבַנִיוֹת האלה
השזורות זו בזו

להמשיך לקרוא

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

big small

כבר חודשיים עברו מאז חגיגת בת המצווה.

חזרנו לשגרה, עברנו לסדר היום כמעט

{ למישהו יש יום מסודר בכלל??? }

כבר סופר כאן על ההכנות

וכאן על קבלת הפנים

וכאן על קישוטי השולחנות

וכבר הבטחתי כמה פעמים לספר על החלק הכי הכי חשוב בכל הארוע המשמח הזה:

פרוייקט בת המצווה של עטר

להמשיך לקרוא

בת מצוה: שולחן עורך { חלק שלישי }

blue rings+text

אנשים מתארגנים.

מזמינים בייביסיטר אם צריך.

מגיעים מוקדם מהעבודה

מתקלחים

מתלבשים יפה

נועלים נעלים

מתאפרים {מתאפרות}

נכנסים לאוטו

לפעמים נוסעים חצי מדינה

ומגיעים לשמחת בת מצוה.

וזה מרגש מאוד, כי הפעם אנחנו הזמנו את כולם לבת המצוה של הבת שלנו.

להמשיך לקרוא

בת מצווה: האורחים באים {חלק שני}

sticker roll-opening

כבר יש רשימות.
כבר יש תאריך.
כבר יש מקום.
כבר יש הזמנות.

ההזמנות נשלחו, ואפילו חלק אישרו הגעה.

עוד מעט יבואו האורחים – ומה אז?
מה עושים קודם? איפה עומדים? איפה יושבים? מתי יושבים? מתי אוכלים?

להמשיך לקרוא

בת מצווה. רשומות { חלק ראשון }

notebook+text

זה קורה במשפחות הכי טובות:
ילדה נולדת. גדלה לתפארת.
נחת, בריאות ושמחה כמו באיחולים.
הזמן עובר, חוגגים יום הולדת שנה, שנתיים, שלוש… עשר, אחת עשרה –

ובלי לשים לב – פתאום צריך לתכנן בת-מצווה.

מתי נעלם הזמן? ולאן?

להמשיך לקרוא

ראשינו עטורים

zer+text

 

"סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים"

(לוין קיפניס)

 

לחג הזה יש הרבה שמות

והרבה דברים חשובים ללמוד.

הרבה מאכלים טעימים.

והרבה סיפורים.

הרבה דברים יפים.

ואוכל חלבי.

כלבבי.

זה באמת חג מאוד מוצלח!

{ בתמונות שחור לבן מראשית ההתיישבות, הילדים לבושים לבן אוחזים סלסלות, על ראשם מונח חיתול בד, והם עטורים בזר ירק גדול.

ואני תוהה איך הם היו נראים אם כבר אז היו ממציאים את החיתולים החד-פעמיים… }

 

את הזר הזה הכנתי דווקא בחנוכה, לילדת יום הולדת בת 93, והוא נכלל בכבוד רב באתגר #מאה_ימים_של_יצירה בו השתתפתי, ושיתפתי ברשומה הזאת.

חיכיתי

חיכית

וחיכיתי בסבלנות

– – – עד לחג הביכורים

כדי להסביר ולפרט.

להמשיך לקרוא

לחיי הדברים הקטנים

mango dregon{ פוסט ט"ו בשבט פוסט }

ט"ו בשבט עבר. העצים נחים, הצמחים צומחים, הפירות היבשים נשארו יבשים.

ואצלינו חגיגות ויצירות.

את יום ההולדת המשפחתי שלנו, שחל מיד אחרי ט"ו בשבט, חגגנו בסעודת ערב שבת מורחבת, עם חברים מכל הגדלים.

היו הרבה אנשים (18 ליתר דיוק), הרבה אוכל (נשארו שאריות לכל השבוע), הרבה פירות שהתחבאו בכל מיני מטעמים, קינוחים משובחים וכמובן עוגת יום הולדת.

להמשיך לקרוא

סגולה לחיים מתוקים

{ שוב גיחה למטבח. התירוץ: חייבים. יום הולדת חשוב! }

cut

נגיד שאת ילדה בת אחת עשרה.

אבל בדיוק אחת עשרה, כלומר – יום הולדת.

ובדיוק אז, ביום המרגש המיוחד החמוד והמתוק מכל ימים –

– כי רק פעם אחת בחיים מזדמן לך להיות בת אחת עשרה בדיוק –

מתגלות לך שתי הפתעות.

את הרי היית קצת עצובה קודם, כי בדיוק ביום החשוב הזה אבא ואמא שלך היו בחופשה בארץ מאוד רחוקה (והם כבר חזרו עם מתנות וחיבוקים)

ואיזה מזל שיש לנו חברים טובים עם מקום במקפיא

שארחו את העוגה הזאת (במקפיא), וגם אותך (לא במקפיא)

ופתאום ככה, צהריים, סעודת שבת – הכל כרגיל

ואז —

{ הפתעה #1 }

לקבל דרישת שלום מאמא בצורת עוגת קרם ורדרדה מבחוץ. { קינוח }

 

וכשפורסים את העוגה – – –

{ הפתעה #2 }

שכבות שכבות שכבות של עוגה קלילה,

כל אחת יותר סגולה מחברתה!

slice

להמשיך לקרוא

הַכִּבְשָׂה הַשֵּׁשׁ-עֶשְׂרֵה

זה לא קורה בכל יום, ובטח שלא לכל אחד:

יש לה יום הולדת והיא לא רוצה שום מתנה.

 

לא סתם יום הולדת – גיל שש עשרה. קצפת ודובדבנים והכל. { גם פטל נחשב }

זה קורה רק פעם בחיים, וזה חייב להיות מתוק ושמח. להמשיך לקרוא

חמישה לעשר. ההכנות בעיצומן.

jars2

חשבנו שנשבור את הראש. חשבנו שנשנה את דעתנו שוב ושוב. חשבנו שיהיו ויכוחים.

אבל לא.

הסכמה מלאה: נכין צנצנות מקושטות במסיבת יום ההולדת.

{ אתם בטח חושבים שאני כל כך משתדלת למחזר, שאני אפילו ממחזרת את הרשומה הראשונה בבלוג.

יש בזה משהו. אפשר לקרוא לזה: צנצנות חלק ב'. אפשר גם: יישום. אפשר גם: דיווח מהשטח }

להמשיך לקרוא