הימים – ימי אחרי פורים.
ויש אומרים – ימי טרום פסח.
שאלה של השקפה.
כך או כך, כלומר: לאמיצים המיישירים מבט נוכח אימת ניקיונות הפסח, וגם למכחישים שביננו –
יש מן הסתם כל מיני חמֵצים בכלים מכלים שונים, בארונות ובמזווה.
בכל שנה אני מאתגרת את עצמי איך להכין אוכל ראוי לאכילה מכל המרכיבים המתחבאים בארון. ניסיתי כל מיני דברים. לפעמים אפילו נולדו מטעמים אמיתיים, כמו למשל כדורי חמץ בשוקולד, וגם מרקים מכל מיני דברים שהיו במקרר, ואורז עם הפתעות מעניינות,
וגם — טוב, לא על כולם אפשר לכתוב. להמשיך לקרוא
מאה ימים של יצירה.
מאה!!
זה די הרבה כשחושבים על זה.
בגן מונים את ימי הלימודים מתחילת השנה, וכשמגיעים למאה ימים – עורכים חגיגה.
אבל בשבילי – מאה ימים של יצירה הם מאה ימים של חגיגות!
היו התלבטויות (איזה יצירה לבחור לפרסם היום)
היו אתגרים (להספיק לסיים ולצלם באור יום. אבל לא תמיד אפשר)
היו פיתויים (נראה אתכם מצלמים שוקולדים ולא זוללים לפני הקליק)
היו גם תקלות (דברים שדמיינתי שיהיו קלי-קלות, אבל בפועל היו קשי-קשות)
אבל בסך הכל צלחתי את אתגר מאת הימים, והצלחתי לפתוח אשנב קטן אל תוך חיי היומיום שלי.
כל הזמן יוצרת. כל הזמן יש דברים חדשים. בבית. במטבח. בחדרים. בסלון. כן, גם בחנויות שלי.
זה לא התחיל רק לפני מאה ימים.
תמיד יצרתי ועשיתי והכנתי ובניתי והמצאתי וקישטתי, ולימים גם למדתי ויכולתי לומר "עיצבתי".
ותמיד הייתי סקרנית ללמוד לסרוג ולרקום ולתפור ולהדביק ולקשט ולערבב ולנסות.
להעז לנסות. זה חשוב מאוד!
דבק+נייר+מספריים 