כבר חודשיים עברו מאז חגיגת בת המצווה.
חזרנו לשגרה, עברנו לסדר היום כמעט
{ למישהו יש יום מסודר בכלל??? }
כבר סופר כאן על ההכנות
וכאן על קבלת הפנים
וכאן על קישוטי השולחנות
וכבר הבטחתי כמה פעמים לספר על החלק הכי הכי חשוב בכל הארוע המשמח הזה:
אנשים מתארגנים.
מזמינים בייביסיטר אם צריך.
מגיעים מוקדם מהעבודה
מתקלחים
מתלבשים יפה
נועלים נעלים
מתאפרים {מתאפרות}
נכנסים לאוטו
לפעמים נוסעים חצי מדינה
ומגיעים לשמחת בת מצוה.
וזה מרגש מאוד, כי הפעם אנחנו הזמנו את כולם לבת המצוה של הבת שלנו.
ראש השנה – עבר.
יום כיפור – עבר.
בינתיים חוגגים שיגרה: השכמה. ארוחת בוקר. תיקי אוכל. בית ספר. עבודה. ארוחת ארבע. שיעורים. חוגים. ארוחת ערב. כלים. לילה טוב.
שבת פעם אחת בשבוע.
באיחור חינני של אחרי החגים, מקיימת הבטחה עם הדרכה להכנת-
והפעם על רימונים.
{ איך קשור לט"ו בשבט?
– כי משבעת המינים. ובעיקר בגלל מיחזור }