פעילות ליום קיץ. וינטג׳ סטייל

jumprope1+text

״וינטג׳״, למי שלא מתמצא, הוא מושג המתאר חפצים ופרטי-לבוש בני למעלה מעשרים שנה. סגנון שכזה, המכתיר גם דברים ישנים, עתיקים, ואפילו קצת מכוערים, לבעלי יופי נדיר ומיוחד.

הימיםימי אחרי הקייטנות.

יותר מדי חוֹל

יותר מדי חוֹם

יותר מדי דגני-בוקר הנאכלים מתוך שיעמום

יותר מדי שעות מסך.

יותר מדי דיונים תלושים מכל הקשר המתחילים ב״משעמם לי!״, מנומקים ב״אין לי מה לעשות״, ומשם מגיעים לטענות מחוזקות בעובדות מוצקות, הפותחות במילים ״תמיד״, ״אף פעם״ והכי מוצלח: ״זה לאאוֹפֵר ש״

הפוסט הזה מוקדש באהבה לכל מי שצריך להפעיל ילדים בקלות ובשמחה ביום קיץ, בלי מסכים ובלי חורים בתקציב. קייטנת אמהות, מישהו? להמשיך לקרוא

פינטרטסט: לטובת כולם

download

אני לא אסביר כאן מההתחלה מה זה פינטרסט. באופן כללי זהו אתר עם המון תמונות (המון המון המון תמונות!) שאנשים מעלים לרשת, ומסדרים לפי נושאים שמעניינים אותם.
מי שמחפש רעיונות לקישוטים לחדר ילדים, רעיונות לעוגת יום הולדת בצבע סגול, לאתרים לטיול הבא, להוראות סריגת שמיכה לנכד של השכנה, לרעיונות לכיבוד למסיבת חנוכה, רעיונות ליצירה עם הילדים בחופש הגדול

– ובעצם – מה לא?

יכול למצוא תמונות בפינטרסט.

ואז מה?

אם פעם הייתם גוזרים תמונות ומניחים בקופסאות או באלבומים, היום קוראים לזה ״לנעוץ תמונות״ בפינטרסט.

כל מי שרוצה, יכול – ובחינם – לפתוח לעצמו חשבון בפינטרסט, להתחיל לסדר לעצמו אלבומים הנקראים ״לוחות״, ולשמור שם תמונות עם רעיונות, הוראות והשראה.

לכל אלבום קוראים ״לוח״ board

לשמירה של תמונה בלוח קוראים ״נעיצה״, או באנגלית "pin".

תוכלו לחזור ללוחות שלכם מתי שתרצו, להוסיף עוד ועוד תמונות שמצאתם ברשת, ואף להוסיף תמונות שצילמתם בעצמכם.

במקרים שהתמונות ננעצו מתוך בלוג או אתר, תוכלו ללחוץ על הקישור המופיע מתחת לתמונה או על התמונה עצמה, ולהכנס לקרוא בהרחבה.

אפשר לעקוב אחרי לוחות של אחרים בנושאים שמעניינים אתכם, או לעקוב אחרי כל הלוחות של אותו אדם, ולקבל עדכונים כאשר הוא נועץ תמונות נוספות בלוחות שלו.

ומי שרוצה לעקוב אחרי הלוחות שלי בפינטרסט, מוזמן כמובן 🙂

נכון כיף? זה ממכר, זה סוחף, וזה יכול לעזור לעסקים. להמשיך לקרוא

טנא ביכורים

paper mache fruit basket headerH

לכבוד חג השבועות יצרנו טנא ביכורים על טהרת הקלי-קלות-מחומרים-לא-מסובכים.

{ קצת לכלוך של דבק זה לא מסובך, נכון? }

החומרים הדרושים הם די זמינים, זמן ייבוש הוא בערך שלוש או ארבע שעות,

אז אם תתחילו בזמן  – תספיקו להכין קישוטים לשולחן החג,
ולהפוך הרבה ילדים (ומבוגרים) למאושרים ועסוקים 🙂

paper mache fruit basket 4

להמשיך לקרוא

אלוהים, אבירים!!!

mighty-knights-text
השאלה הזו,
הנוקבת –
למה להתחפש בפורים.
והאמא הזו, שמכריחה להחליט מוקדם מאוד כדי שהיא תספיק להכין את התחפושת לפני הלחץ הגדול המתקרב.
לפני שנתיים, אחרי תחנונים והפצרות, הוא ביקש להתחפש לאַרַאגוֹרְן
מכיוון שאני שייכת לתת-זן האנושי שלא היה לה (ועדיין אין לה) מושג מי הוא בדיוק אראגורן, ולא הספיקו לי ההסברים ש״צריך מעיל ככה וככה ועל הידיים כאלו אפורים״,
פנינו בשאלה למומחה הגדול, ר׳ גוגל הידוע.
מיד נגלו לעינינו תמונות של אביר רוכב על סוס בין ההרים, בוץ במגפיו ואבק בבגדיו ובשערו המתנפנף.
אם הוא היה מגיע אלינו הביתה, הייתי שולחת אותו ישר למקלחת וללבוש פיג׳מה נקיה.
אבל פורים, אתם יודעים – אז זרמתי.

להמשיך לקרוא

קקטוסים רקומים

cactus-3-felt-paper-header

לזכותם יאמר שהם מצליחים לשרוד ימים רבים אצלינו בבית, למרות המנהג המשפחתי שלא להשקות עציצים.
ימים רבים, אני מתכוונת – אפילו כמה שבועות.

ובשבילינו זה הישג מכובד.

קקטוסים

הקקטוסים (האמיתיים) שלנו היו מספיק נחמדים לשרוד עד לחוג ליצירה, והם הסכימו שאניח אותם על השולחן כדי שנוכל להתבונן בהם וליצור בהשראתם

קקטוסים רקומים לכבוד ט״ו בשבט

להמשיך לקרוא

רקמה אנושית. טיפים לקישוט עטיפה לסידור

{חווית רקמה מתקנת }

tachmiluy2

נגיד, היו מונעים מכם את הדבר שאתם הכי אוהבים לעשות – לא תחושו תיסכול?

ארבעה ילדים, כל אחד ואחת בתורו ובתורה חגגו את קבלת הסידור בכיתה אל"ף. שנה אחר כך – קבלת החומש בכיתה בי"ת.

על ההתרגשות וההכנות כבר כתבתי ברשומה הזו, כשנתבקשתי לעזור בהכנת התחפושות.

היה כיף. היה טוב. היה מרגש מאוד.

שנתיים קודם, עזרתי בהכנת התפאורה.

חמש שנים קודם – – – (מה עשיתי?? אה, כן. הייתי בחופשת לידה)

שש שנים קודם – הכנתי אביזרים וציורים להצגה.

אבל אף פעם,

אף פעם

לא בקשו ממני  לרקום על עטיפת הסידור. או החומש. להמשיך לקרוא

שכונת מיחזור

neigborhood-texthb

מזל שליאת התקשרה לשאול אם אני מקיימת חוגים לילדים קטנים.

לא, עניתי. אבל אני יכולה לפתוח חוג לאמנים צעירים, מתאים?

וכך מצאתי את עצמי יושבת פעם בשבוע סביב שולחן אחד עם חבורת בנים מתוקים בני ארבע וחמש, בונים שכונה ומשוחחים על עניינים ברומו של עולם.
היו לי תוכניות כלליות, אבל לבּנאים הצעירים היו כל כך הרבה רעיונות משלהם – אז זרמנו. להמשיך לקרוא